בש"א 11652/04 זהבה אלוני נ. מנהל מס שבח מקרקעין

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 31.12.03, ונודע למבקשים בסוף ינואר 2004. בקשת הארכה הוגשה כשנה אחרי כן, ביום 21.12.04. לטענת המבקשים, עורכת דינם בערכאה הקודמת לא מסרה להם על זכותם לערער. עוד נטען כי המבקשים טרודים בטיפול בבני משפחה, והדבר אינו מותיר להם זמן להתפנות לעניינים אחרים.

דין הבקשה להידחות. הארכת המועד המבוקשת טעונה טעם מיוחד. אם המבקשים לא השלימו עם פסק דינה של הערכאה הקודמת, היה עליהם לברר את האפשרות להשיג על החלטה זו. אי נקיטת כל פעולה בכיוון האמור משך פרק זמן ממושך של קרוב לשנה עומד בסתירה מהותית לחובתו של מבקש ארכה לפעול בשקידה סבירה לקידום ענייניו. אשר למצבם הסוציו אקונומי של המבקשים, הרי שמכך שהמבקשים היו מיוצגים בערכאה הקודמת עולה כי ידועה להם האפשרות לפנות לעורך דין על מנת לקבל ייעוץ בנוגע להליכים במחלוקת שבינם לבין המשיב. לא ברור מדוע לא עשו כן תוך זמן סביר, והשתהו פרק זמן ניכר בפנייתם לבית משפט זה. הדברים אמורים גם לנוכח תיאור הקשיים של חלק מן המבקשים, המפורטים בבקשה. יש להעיר, כי העובדה שחלק מן המבקשים אינם נמצאים בקו הבריאות אינה מסבירה אי נקיטת כל הליך משך קרוב לשנה על ידי מי מן המבקשים, ועל כן גם בטיעון זה אין משום טעם מבורר למתן ארכה.

לכל אלה יש להוסיף, כי על פני הדברים סיכוייו של הליך ערעורי כנגד החלטת הערכאה הקודמת אינם נראים ממשיים במידה המצדיקה מתן ארכה, כמבוקש, ומה גם שחלף פרק זמן כה רב מאז ניתנה ההחלטה האמורה.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.