החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1196/03 מרים קומי נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער שהוגשה כחודשיים לאחר המצאת ההחלטה. הטעמים שנטענו היו לקוניים ולא פורטו, ולא הוכח טעם מיוחד למתן ארכה. טענות לגופו של עניין אינן מקימות לבדן טעם מיוחד, והצו להוצאות לא נעשה.

העובדות

ההחלטה של בית משפט קמא ניתנה ביום 24.11.02 והומצאה למבקשת ביום 27.11.02. הבקשה להארכת מועד הוגשה כחודשיים לאחר מועד ההמצאה. המבקשת טענה לאירוע מחלה ולשינוי ייצוג, אך טענותיה לא פורטו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות לערער כאשר הבקשה לא הבהירה את הסיבה לאיחור של חודשיים?
  2. 2.האם טענות לגופו של עניין יכולות להוות טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    בקשה להארכת מועד שאינה מבהירה את הסיבה לאיחור ואינה מפרטת נימוקים ממשיים אינה עומדת בדרישת הטעם המיוחד למתן ארכה.

    ״טיעוני המבקשת לעניין זה לקוניים, סתמיים ובלתי מפורטים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לגופו של עניין, ובפרט טענות השנויות במחלוקת, אינן מהוות לכשעצמן טעם מיוחד להארכת מועד, ויכולות לשמש רק כטעם מצטבר בנסיבות מיוחדות.

    ״אין טענות המבקשת לגופו של עניין – ומה גם שטענות אלה שנויות במחלוקת - יכולות להקים לה טעם מיוחד למתן ארכה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • בקשת רשות לערער
  • מחלה
  • הומצאה
  • ייצוג
  • חשיבות העניין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

1196/03 - ב'

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקשת:

מרים קומי

נ ג ד

המשיבים:

1. בנק

דיסקונט למשכנתאות בע"מ

2. אבשלום קוממי

בקשה להארכת מועד להגשת תגובה

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.

דין הבקשה להידחות. החלטת בית משפט קמא נשוא הבקשה ניתנה ביום 24.11.02. מבירור שנעשה על ידי המזכירות עולה, כי ההחלטה הומצאה לידי המבקשת ביום 27.11.02. אין הבקשה שבפניי מבהירה מדוע השתהתה המבקשת חודשיים ימים לאחר מועד זה, בהגשת הבקשה שבפניי. טיעוני המבקשת לעניין זה לקוניים, סתמיים ובלתי מפורטים (סעיף 2 שבעמוד 2 לבקשה). לא ניתן על יסודם לקבוע כי מחלה של המבקשת מנעה ממנה פעולה במועד. גם לא ניתן לדעת מהן העובדות הנוגעות לייצוגה, מתי החליטה לשכור את בא כוחה הנוכחי, ומתי התקשרה עימו. אין גם כל טענה המצביעה על כך, שהמבקשת אף ביקשה מבא כוחה הקודם להשיג על החלטת בית משפט קמא, בטרם הוגשה בקשתה הנוכחית. במצב זה, רחוקה הבקשה שבפניי מלעמוד בדרישה להוכחת "טעם מיוחד" למתן ארכה, כנדרש, ודינה להידחות.

אוסיף, כי אין טענות המבקשת לגופו של עניין – ומה גם שטענות אלה שנויות במחלוקת - יכולות להקים לה טעם מיוחד למתן ארכה (ראו הפסיקה, לפיה חשיבות העניין העומד לדיון אינה בבחינת טעם מיוחד המצדיק לכשעצמו הארכת מועד, אלא יכול, בנסיבות מיוחדות, להוות טעם מצטבר לטעם קיים בש"א 4719/93 Her Majesty The Queen in Right of

Canada נגד רבקה ריינהולד ואח',

פ"ד מז(5) 646, 652).

התוצאה היא, כי הבקשה נדחית. איני עושה צו להוצאות בנסיבות עניין זה.

ניתנה

היום, ל' באדר א' תשס"ג (4/3/2003).

עודד

שחם

רשם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 4719/93

הלכות

  1. 1בקשה להארכת מועד שאינה מבהירה את הסיבה לאיחור ואינה מפרטת נימוקים ממשיים אינה עומדת בדרישת הטעם המיוחד למתן ארכה.
  2. 2טענות לגופו של עניין, ובפרט טענות השנויות במחלוקת, אינן מהוות לכשעצמן טעם מיוחד להארכת מועד, ויכולות לשמש רק כטעם מצטבר בנסיבות מיוחדות.