בש"א 12030/04 אופיום חברה לעבודות הנדסה אזרחית בע"מ נ. נגב קרמיקה שיווק (1

הבקשה היא לאיחוד הדיון בת.א. (כפר-סבא) 3563/03 ובת.א. (שלום תל-אביב) 44648/04 בבית משפט השלום בתל-אביב, לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1.המשיבה 1 הגישה (ביום 12.9.2002) בקשה לביצוע שטר נגד המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השטר. בהסכמת הצדדים ניתנה רשות להתגונן, והתיק הועבר לבית משפט השלום בכפר-סבא (ת.א. 3563/03). התנהלו בו הליכים מקדמיים והוגשו תצהירי עדות ראשית. בהמשך, הגישה המבקשת (ביום 15.6.2004) תביעה נגד המשיבה 1 לבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 44648/04). המשיבה 1 הגישה במסגרת תביעה זו הודעת צד ג' נגד המשיבה 2, שבתורה הגישה הודעת צד ד' נגד המשיבה 1. תביעה זו מצויה טרם ישיבת קדם-משפט. עניינן של שתי התובענות זהה – מחלוקת בין המבקשת והמשיבה 1 ביחס לביצוע הסכם אספקת אמצעי ריצוף. בעוד המבקשת (המזמינה) טוענת שהמשיבה 1 הפרה את חיוביה לספק סחורה מתאימה במועדים מוסכמים, המשיבה 1 טוענת ששני שיקים שרשמה לה המבקשת עבור קיום החוזה חוללו שלא כדין. המשיבה 2 היא ספקית של המשיבה 1.

2.המבקשת הגישה בקשה זו לאיחוד הדיון בשתי התובענות, כך שהן תשמענה בבית משפט השלום בתל-אביב. היא מציינת את זהות הצדדים והסוגיות הנדונות בשני ההליכים, ואת האינטרס בייעול הדיון ובמניעת פסיקות סותרות. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. היא מסכימה אמנם שהפלוגתאות המהותיות בשני ההליכים זהות כמעט לגמרי, אך היא פורשת שורה של טרוניות באשר לאופן התנהלותה של המבקשת, שלשיטתה מצדיקות דחיית הבקשה. בראשן – בחירת המבקשת להגיש תביעה בתל-אביב כמעט שנתיים אחרי פתיחת ההליך בלשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא, תחת הגשת תביעה-שכנגד במסגרת ההליך בכפר-סבא. המשיבה 1 רואה בבקשת האיחוד ניסיון פסול של המבקשת להשיג יתרון דיוני בדרך של חידוש ההליכים המקדמיים בהליך בכפר-סבא. על כן היא מציעה שההליך בתל-אביב יוקפא עד להשלמת הדיון בכפר-סבא, ולמצער שהדיון בתובענות יאוחד, אך תוך חיוב המבקשת להימנע מהגשת חומר נוסף במסגרת ההליך שנפתח בכפר-סבא. המשיבה 2 מצטרפת לטענותיה של המשיבה 1

3.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתגובה לתגובה, באתי למסקנה שיש להורות על איחוד הדיון בתובענות. אין חולק ששתי התובענות עוסקות באותם עניינים ממש. דומה שאיש מהצדדים אף אינו מעוניין בדיון כפול במחלוקות העומדות ביניהם. טענתן העיקרית של המשיבות נעוצה בשיהוי שנקטה המבקשת בניהול ההליכים ובהגשת בקשה זו. המבקשת דוחה טענה זו. איני נדרש להכריע במחלוקת זו, שכן אף אם היה שיהוי, בעינו עומד האינטרס המשותף לצדדים ולמערכת, כי שתי התובענות תישמענה ותוכרענה יחדיו. חששותיהן של המשיבות נוגעים בעיקר לאופן ניהול ההליך המאוחד ולמבנה שייקבע לו, הן בהיבט ההליכים המקדמיים שיידרשו, והן בכל הנוגע להודעות צד ג' וצד ד' שהוגשו במסגרת התובענה בתל-אביב. טענות אלה מקומן בבית משפט השלום, שבידו לקבוע את ההסדרים הדיוניים הראויים. חזקה כי ידאג לכך, שעקב האיחוד לא יושגו יתרונות לא הוגנים כלשהם.

4.אשר למקום הראוי לאיחוד הדיון. המבקשת מעוניינת כי הדיון יאוחד בתל-אביב, שם הוגשה תביעתה ונפרשה מלוא יריעת המחלוקת מבחינתה. בתל-אביב גם ממוקמים בעלי הדין ובאי-כוחם. המשיבות מבכרות שהאיחוד ייעשה בכפר-סבא, שם מצוי ההליך בשלב מתקדם הרבה יותר. בעניין זה הדין עם המשיבות. ההליך בכפר-סבא מתנהל מזה זמן, והוגשו בו כבר תצהירי עדות ראשית. המרחק בין הערים קטן ביותר. מלוא טענותיה של המבקשת יובאו ממילא בפני בית המשפט בכפר-סבא, שכן גם התביעה שהגישה בתל-אביב תידון שם.

אשר על כן אני מורה, כי הדיון בת.א. 44648/04 יועבר מבית משפט השלום בתל-אביב לבית משפט השלום בכפר-סבא, ויאוחד שם עם הדיון בת.א. 3563/03. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.