בש"א 1208/00 ארז וקנין נ. מדינת ישראל

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת הדין שניתנה בת"פ 98/96 (הכרעת הדין ניתנה ביום 22.12.98, ההחלטה בדבר ריצוי עבודות שרות על ידי המבקש התקבלה ביום 17.8.99).

1.בא כוחו של המבקש טוען, כי הוא עצמו סבר כל העת, כי ראוי להגיש ערעור, אולם המבקש, "כתוצאה מהשפעות זרות" הורה לו שלא לעשות כן, משום שחשש שהגשת ערעור מצדו תביא להחמרת עונשו. בא כוחו של המבקש ממשיך וטוען, כי משהגישה המדינה ערעור על קולת העונש שנגזר על המבקש עלה בידו לקבל את הסכמת מרשו להגשת הערעור. עוד טוען המבקש, כי מכיוון שמועד הדיון בערעורה של המדינה נדחה על מנת לאפשר לו להגיש ערעור ומכיוון שנאשם נוסף שהורשע יחד עמו מתכוון אף הוא להגיש ערעור, יישמעו ממילא כל הערעורים יחדיו. עוד הוא טוען, כי טובים סיכוייו לזכות בערעורו, כולו או מקצתו.

2.המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה היא מציינת, כי חלפו כששה חודשים מאז תם הדיון בעניינו של המבקש, כי עובדת הגשתו של ערעור מטעם המשיבה על קולת העונש היתה ידועה למבקש עוד ב16.9.99- או סמוך לכך וכי לא היתה מניעה לכך שיגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעורו סמוך לאחר מועד זה. עוד טוענת המשיבה, כי חלף המועד להגשת ערעורו של הנאשם וכי עד כה גרם המבקש (שביצוע עונשו עוכב עד להכרעה בערעור) לשלוש דחיות בשמיעת ערעורו: פעמיים לא התייצב לדיון ואף הוצא נגדו צו הבאה ובפעם השלישית ביקש את דחיית הדיון על מנת להגיש בקשה זו.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. אכן, עסקינן בהליך פלילי, ובכגון דא לא נזדרז לקפח את זכויותיו המהותיות של בעל דין בשל פגמים דיוניים שנפלו בהליך (וראו: ב"ש 230/86, עצמון נגד מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 353, 356). אולם כפי שהובהר ( שם , וראו גם: בש"פ 3239/99, זבורוב נגד מדינת ישראל , טרם פורסם), יגלה בית המשפט נכונות להאריך מועדים שעה שהאיחור נבע מנסיבות שאינן בשליטת המבקש, ולא שעה שהאיחור נבע מרשלנות סתם או שלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת. זאת ועוד - אף מידתו של האיחור תשליך על מידת נכונותו של בית המשפט להתיר הגשת הליך לאחר חלוף המועד להגשתו (וראו, לדוגמא: בש"פ 2423/99, דוד ביטון

נגד מדינת ישראל , טרם פורסם). בענייננו לא מצאתי בבקשה הסבר ממשי לשאלה מדוע לא הוגש הערעור במועדו, ולמצער, סמוך לאחר הגשת ערעורה של המשיבה (אף שלשיטתו של המבקש דוקא הגשת ערעורה של המדינה היא שמצדיקה אי הגשת ערעור על ידו). נוכח זאת, נוכח העובדה שהבקשה מוגשת באיחור משמעותי, חודשים מספר לאחר תום המועד להגשת ערעור ובערבו של הדיון בערעורה של המשיבה (דיון ששב ונדחה, בין היתר בעטיו של המבקש)

ונוכח סיכויי הערעור שמבקש המבקש להגיש (ערעור שעיקרו עובדתי), הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.