החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 122/13 בנק הפועלים בע"מ נ. שגב שבתאי

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · הארכת מועד להגשת ערעור על החלטה בהליך פשיטת רגלבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שהכריזה על החייב כפושט רגל וניתן לו הפטר מותנה. נקבע כי הנימוקים בבקשה נוסחו בכלליות ולא נתמכו בפירוט מספיק, ולכן ניתנה ארכה חלקית בלבד עד 27.1.2013 בצירוף חיוב בהוצאות של 2,000 ש"ח.

העובדות

המחוזי הכריז על החייב כפושט רגל וניתן לו הפטר מותנה בהחלטה מיום 20.11.2012. הבקשה להארכת המועד הוגשה ביום האחרון להגשת הערעור, ובקשה נוספת לזמן עד 15.2.2013 נטענה לצורך איתור נתונים ומסמכים. המשיבים 3-2 לא התנגדו, והמשיב 1 התנגד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטה שבה הוכרז החייב פושט רגל וניתן לו הפטר מותנה?
  2. 2.האם הנימוקים שהוצגו לבקשת הארכת המועד מצדיקים הארכה, ובאיזו מידה?

הלכות

  1. 1

    בקשה להארכת מועד הנטענת בכלליות ללא פירוט וביסוס מניחים את הדעת אינה מצדיקה הארכה מלאה, ויש להעניק ארכה קצובה ומדודה כאשר הבקשה הוגשה לפני חלוף המועד

    ״טענתו של המבקש בדבר הצורך בזמן נוסף מנוסחת בכלליות רבה, אינה זוכה לפירוט ולביסוס מניחים את הדעת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    האיזון הראוי במקרה כזה הוא מתן ארכה קצובה ומדודה תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב

    ״באתי למסקנה כי האיזון הראוי מצוי במתן ארכה קצובה ומדודה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • הפטר מותנה
  • בקשה להארכת מועד
  • הוצאות
  • ארכה קצובה ומדודה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

122/13 - א'

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקש:

בנק הפועלים בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. שגב שבתאי

2. עו"ד אסף איל

3. כונס הנכסים הרשמי

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, שבה הוכרז המשיב 1 (החייב בבית משפט קמא) פושט רגל, וניתן לו הפטר מותנה. החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה ביום 20.11.2012, במעמד הנוכחים, ואילו הבקשה שלפניי הוגשה ביום 6.1.2013, קרי – ביום האחרון להגשת ההליך (יצוין כי לפי החותמת הטבועה על הבקשה נעשה ניסיון להגישה כמה ימים קודם לכן, שלא צלח). בבקשה נטען כי למבקש דרוש זמן נוסף להגשת ההליך (עד ליום 15.2.2013), זאת לצורך איתור נתונים ומסמכים נוספים. המשיבים 3-2 הודיעו כי אינם מתנגדים לבקשה, ואילו המשיב 1 מתנגד לה.

לאחר עיון בעמדות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד.

טענתו של המבקש בדבר הצורך בזמן נוסף מנוסחת בכלליות רבה, אינה זוכה לפירוט ולביסוס מניחים את הדעת, ולא ברור מהן הפעולות שנעשו עד כה ומדוע לא ניתן היה להשלים את ההיערכות להגשת הערעור בתוך המועד הקצוב בדין. מנגד, כאמור לעיל, יש ליתן את הדעת לכך שהבקשה הוגשה לפני חלוף המועד להגשת ערעור. בנסיבות אלה, ולאחר שנתתי דעתי לעמדות המשיבים, באתי למסקנה כי האיזון הראוי מצוי במתן ארכה קצובה ומדודה – עד ליום 27.1.2013, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב 1 בסך של 2,000 ₪.

המבקש יציין בפתח הערעור, ככל שיוגש, את דבר הארכה, ויצרף עותק של החלטתי-זו כנספח.

ניתנה היום, ו' בשבט תשע"ג (17.1.2013).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בקשה להארכת מועד הנטענת בכלליות ללא פירוט וביסוס מניחים את הדעת אינה מצדיקה הארכה מלאה, ויש להעניק ארכה קצובה ומדודה כאשר הבקשה הוגשה לפני חלוף המועד
  2. 2האיזון הראוי במקרה כזה הוא מתן ארכה קצובה ומדודה תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב