בש"א 123/10 צבי תום צבעוני נ. דוק השקעות 1988 בע''מ

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ג' לוין מיום 23.11.2009 (רע"א 8922/09-א'), לפיה נדחתה בקשת המבקש לפטור מאגרה, אך הוחלט להפחית מסכום העירבון לסך של 3,000 ₪. לטענת המבקש, איחורו נבע מטעות באשר למועד הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטת רשם וכן מקשייו הכלכליים. המשיבה מתנגדת לבקשה זו.

2.

לאחר עיון בחומר שלפניי ובטענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת המועד, להידחות. המועד הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטת רשם הינו 20 ימים (ראו: תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ). בהתאם לתקנה 528 לתקנות, מועד שנקבע בחיקוק ניתן להאריכו "מטעמים מיוחדים שיירשמו". "טעם מיוחד" כאמור, על-פי רוב, נובע מקיומן של נסיבות חיצוניות או אירועים בלתי צפויים, שאינם בשליטת המבקש. ככלל, טעות לעניין מועד הקבוע בדין אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד אלא אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר או בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות אורכה כמבוקש. נסיבות כאמור לא התקיימו בעניינו של המבקש שלפניי. ראשית , בירור במזכירות העלה כי החלטתה של כב' השופטת ג' לוין הומצאה למבקש ביום 9.12.09. מכאן שהמועד האחרון להגשת הערעור על ההחלטה האמורה היה 29.12.09. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 6.1.10, קרי- באיחור של כשבוע. מדובר באיחור שאינו זניח, אשר היה בו כדי לגבש אצל המשיבה צפייה לסופיות ההליך. שנית , טענת המערער בדבר טעותו לעניין המועד הקבוע בדין להגשת ההליך נטענה בעלמא, בלא להבהיר האם נעשו מצד המבקש מאמצים סבירים כדי לברר את המועד האמור מבעוד מועד. בנסיבות העניין, העדר בירור כאמור פועל לחובת המבקש, על-אף שאינו מיוצג, בין היתר בהתחשב בכך שהמבקש מעיד על עצמו כי "הוא למד משפטים וכן כי הוא אקדמאי מצטיין במנהל עסקים". שלישית , סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם נחזים להיות טובים נוכח הנימוקים שפורטו בהחלטתה של כב' הרשמת ג' לוין ונוכח העובדה שראתה לילך כברת דרך לקראת המערער ולהעמיד את סכום העירבון על סכום מופחת של 3,000 ש"ח.

בהתחשב במכלול הטעמים האמורים, הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.