בש"א 1232/04 גליה שביט נ. רוני שמע

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער. הבקשה הוגשה ביום 5.2.04. מן הבקשה עולה, כי המבקשת הפנתה, במסגרת בירורה של תביעת נזיקין, שאלות הבהרה לאחד המומחים, וכי בית המשפט, בהחלטה מיום 27.1.04, פסל את מרבית השאלות וקבע כי הן אינן שאלות הבהרה במהותן. המבקשת טוענת, כי לגישתה ההחלטה הנ"ל שגויה, וכי בדעתה להגיש בקשת רשות לערער עליה. ברם, המבקשת מוסיפה כי יתכן כי נוכח עתירתה למינויו של מומחה נוסף בתחום השיקום, שעשוי להתייחס לנושאים דומים לאלה שעלו בעדותו של המומחה אליו הופנו שאלות ההבהרה, יתייתר הצורך בבקשת רשות לערער. על רקע זה, מתבקשת ארכה עד לקבלת חוות דעת של המומחה הנוסף, אם ימונה, או עד לאחר קבלת תשובותיו לשאלות הבהרה, אם יישאל כאלה.

המשיבים מתנגדים לבקשה, ומדגישים כי הם מתנגדים למינויו של מומחה נוסף בתחום השיקום, וסבורים כי אין מקום למינוי כזה. המשיבים מוסיפים כי הבקשה למינוי מומחה כאמור תידון רק לאחר חקירת המומחים שמונו, וטוענים כי אין מקום למתן ארכה לתקופה כה ארוכה, אשר לא ניתן בשלב זה לאמוד את משכה. המשיבים אף מעלים חשש, כי אם תינתן הארכה המבוקשת יקשה עליהם לתכנן את מהלכיהם, שכן עיכוב הגשת בקשת רשות לערער והגשתה (וקבלתה האפשרית) בשלב מאוחר יותר עלול לשנות, בדיעבד, את התנהלות ההליכים בעניין.

דין הבקשה למתן ארכה להידחות. מתן הארכה המבוקשת מותנה בקיומו של טעם מיוחד למתן ארכה. בנסיבות מקרה זה, הוגשה בקשת הארכה זמן קצר לאחר מתן ההחלטה נשוא בקשת הארכה, וזמן ניכר לפני חלוף המועד לתקיפתה. המבקשת אף טוענת, כי יש בהיעתרות למבוקש כדי לחסוך הליך אפשרי בבית משפט זה. נימוקים מעין אלה יכולים לבסס קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה (ראו בש"א 7464/95 רשות ניירות ערך נ' ישקר, דינים עליון מא 644). ברם, קיומו של טעם מיוחד בנסיבות מסוג זה מותנה בכך שקיימת אפשרות ריאלית כי מתן הארכה אמנם יחסוך הליך נוסף כאמור. במקרה שבפניי, האפשרות כי כך יקרה הינה תיאורטית ורחוקה. מרחפים מעליה סימני שאלה רבים, הנוגעים לעצם מינויו האפשרי של מומחה לעניין שיקום, ולעניין תוכן חוות דעתו ועדותו. זאת ועוד, בנסיבות העניין דומה כי יש טעם בחשש שמעלים המשיבים, לפיו היעתרות למבוקש עלולה להביא לשיבוש ניהולו הדיוני התקין של ההליך, שכן המדובר בהליך מורכב על פי טיבו, אשר רצוי כי הצדדים לו יוכלו לכלכל את ניהול ההתדיינות, בלא שמרחפת מעליהם אפשרות, בלתי קצובה בזמן, כי חלק מן ההנחות לאורן פעלו יתברר בדיעבד כבלתי נכונות.

התוצאה היא, כי אין מקום להיעתר למבוקש. בשים לב לכך, שהבקשה לארכה הוגשה בתוך תקופת המועדים להגשת בקשת רשות לערער לבית משפט זה, תוגש בקשת הרשות לערער, אם ברצונה של המבקשת בכך, עד ליום 4.3.04 ועד בכלל. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.