בש"א 1235/00 מורל אילנה נ. מרדכי מורל

1.בין המבקשת למשיב נחתם הסכם הכולל חיובים כספיים הדדיים. בהסכם נאמר כי כל סכום, שלא ישולם על ידי אחד הצדדים להסכם, במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 4% או ריבית שנתית מצטברת בשיעור של 150% - הכל לפי בחירת הזוכה. כיוון שהמשיב לא שילם סכום כסף של 1969.23 ש"ח במשך תקופה ארוכה, תפח והגיע הסכום, על-פי הערכת המשיב, לסכום של כ30- מיליון ש"ח. בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו אישר את החיוב הזה ובית המשפט המחוזי ביטל אותו משבא לידי מסקנה כי אין להצדיק בשום פנים את הגידול הזה בחוב.

2.על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור, אולם עוד בטרם הושלמו הליכי הבקשה היא מבקשת לשוב ולהטיל מחדש על כספי המשיב את העיקולים שהוטלו עליהם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. לטענתה, הימנעות ממתן סעד שכזה, בערעור, תגרום לכך שהכספים יוברחו, ואם תינתן לה רשות לערער והיא תזכה בערעור לא תהא לה דרך לגבות את המגיע לה. להשקפתה, פנה בית המשפט המחוזי לקיצוניות שניה משביטל כמעט כליל את החיובים הגבוהים שנפסקו בבית המשפט לענייני משפחה.

המשיב סבור לעומתה כי, היום, משנתאיינו החובות בתיק ההוצאה-לפועל, לאור פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שוב אין מקום לשוב ולהטיל את העיקולים.

לבקשת המשיבה ניתן צו ארעי המשהה את ביטול העיקולים.

לאחר ששמעתי היום את טענות הצדדים בעל-פה, ולאור טיעוניהם הכתובים, ומבלי שיהא בכך כדי לשקף עמדה כלשהי באשר לטענות הצדדים לגופן, החלטתי ליתן צו ארעי המגביל את סכום העיקולים שהוטלו בבית משפט זה לסכום של 200,000 ש"ח. המשיב יהיה רשאי לבחור את סוג תכניות החסכון, הפקדון, או את סוג ניירות הערך שעליהם יוטלו העיקולים.

צו זה יבוטל, אם בתוך 14 ימים מהיום, לא יושלמו הליכי רישום בקשת רשות הערעור.