בש"א 1257/16 דבורה מילר נ. מאיר אלמליח

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"ק 1863-12-15, המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות בצפת, עם הדיון ב-ת"ק 19477-11-15, המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים – ולקיימם במאוחד בירושלים. עניינן של שתי התובענות בביטול הזמנה במתחם צימרים במושב ספסופה.

איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו ועל מנת למנוע כפל התדיינות וסיכון למתן החלטות סותרות על-ידי בתי משפט שונים באותו עניין. התבקש לקיים את הדיון המאוחד בירושלים, הואיל ושם מתגוררת המבקשת, ובירור התובענה בצפת יקשה עליה ויגרום לה להוצאה כספית משמעותית. כן הודגש כי לבית המשפט בירושלים סמכות מקומית לדון בתובענה, משום שההזמנה נערכה באמצעות הטלפון ובמשלוח חשבונית למבקשת באמצעות מסרון, ולפיכך נטען כי מקום יצירת ההתחייבות הוא במקום מסירת הודעת הקיבול, הוא ירושלים.

בבקשה לא צוינה עמדתו של המשיב, ומשכך הוא התבקש להגיש את תגובתו. המשיב מתנגד לאיחוד הדיון, בעיקר מן הטעם שב-ת"ק 1863-12-15 (תביעות קטנות – צפת) היה קבוע דיון למועד קרוב, ביום 1.3.2016, ולפיכך טען המשיב כי איחוד הדיון יביא לעיכוב מיותר בבירור התובענות. ואולם לנוכח הבקשה דנן דחה בית המשפט בצפת דיון זה, ביום 26.2.2016, לבקשת המבקשת. לחלופין מבקש המשיב כי הדיון המאוחד יתקיים בצפת, באשר המקום שנועד לקיום ההתחייבות הוא מושב ספסופה, שם גם מתגורר המשיב, הסמוך לצפת. יצוין כי המבקשת טענה להיעדר סמכות מקומית בגדרי ת"ק 1863-12-15 (תביעות קטנות – צפת), אך טענה זו נדחתה על-ידי בית המשפט (כבוד הרשם הבכיר מ' חליאלה ) בהחלטתו מיום 24.1.2016.

שתי התובענות עוסקות באותה מסכת עובדתית ומשפטית, ומתנהלות בין אותם בעלי דין. בנוסף, משנדחה הדיון שהיה קבוע ליום 1.3.2016, שתי התובענות מצויות בשלבים מקדמיים בלבד, כאשר טרם התקיימו בהן דיונים כלשהם. לנוכח זאת, נחה דעתי כי ראוי לאחד את הדיון, כך שבית המשפט יוכל להשקיף על הסכסוך כמכלול ולקבוע את סדרי הדיון המתאימים לבירורו. ביחס למקום שבו יתקיים הדיון המאוחד, אני סבורה כי הדין עם המשיב, וכי יש לקיים את הבירור בבית המשפט לתביעות קטנות בצפת. אמנם התובענה ב-ת"ק 19477-11-15 (תביעות קטנות – ירושלים) היא שהוגשה הראשונה בזמן, אך מירב הזיקות נתונות לבית המשפט בצפת. כך שעה שבאזור השיפוט של בית המשפט בצפת מצויים הן מקום מגוריו וכן מקום עסקו של הנתבע ב-ת"ק 19477-11-15 (תביעות קטנות – ירושלים); הן המקום שנועד לקיום ההתחייבות; והן מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים (סעיפים 2(1), 2(3) ו-2(5), בהתאמה, לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976). לפיכך, לאירועים נושאי התובענות זיקה מהותית הדוקה לצפת, באופן שמטה את הכף לאיחוד הדיון בבית משפט זה.

התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-ת"ק 19477-11-15 (תביעות קטנות – ירושלים) לבית משפט השלום בצפת, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"ק 1863-12-15.