פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
1319/01
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המ
בקש
:
ד"ר גדעון קלוגמן - עו"ד
ככונס
נכסים ומנהל נכסי כפר חיטים
מושב
שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
נגד
המשיבים
:
1.
עמוס בן מיור
2.
בלהה בן מיור-סמית
3.
כפר חטים מושב שיתופי להתיישבות
חקלאית בע"מ
4.
מינהל מקרקעי ישראל
בקשה
להעברת מקום דיון
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיבים 1-2: עו"ד רון רוגין
בשם
המשיב 3: עו"ד דרור רכס
החלטה
1.בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מתנהלים זה מספר שנים, הליכי כינוס נכסים והסדר נושים, שאושר, של כפר חטים מושב שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (המשיבה מס' 3). בחודש ספטמבר 2000 הגישו המשיבים 1 ו2- תובענה לבית המשפט המחוזי בנצרת לסעד הצהרתי בדבר זכותם לקבל זכות חכירה לדורות בבית מס' 1 המצוי בכפר חטים (להלן - הבית) וכן סעד כספי בעילה של דמי שימוש ראויים.
2.לפני בקשת כונס הנכסים (להלן - המבקש) להעברת מקום הדיון בתובענה "מבית המשפט המחוזי בנצרת אל בית המשפט המחוזי בתל-אביב אשר ממונה על הליך כינוס נכסי האגודה והסדר הנושים שלה". טענתו של המבקש היא כי תובענתם של המשיבים 1 ו2- נסמכת במישרין על פרשנות הסדר הנושים וכי להכרעה בסכסוך עשויות להיות השלכות כבדות משקל על תיק הכינוס בכלל והסדר הנושים בפרט. הטעם לכך, כעולה מטענות המבקש הוא, כי הנכס נשוא המחלוקת נמנה על הנכסים אשר אמורים להיות ממומשים בגדר הסדר הנושים; ותמורת מכירתו אמורה להתחלק בעיקרה בין הנושים השונים ולפיכך דין טענות המשיבים להתברר על דרך מתן בקשה למתן הוראות. עוד סומך המבקש על החלטתי בבש"א 3797/96 (לא פורסם) שבו הועברה תובענה של חברי המשיבה מס' 3 שהוגשה לבית המשפט המחוזי בנצרת לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בו התנהלו נכסי הכינוס.
3.המשיבים 1 ו2- מתנגדים לבקשה. בתשובתם הם טוענים, בין היתר, כי בנסיבות העניין, לנוכח היקף המחלוקת בין בעלי הדין, אין טענותיהם אמורות להתברר על דרך של בקשה למתן הוראות לפני בית המשפט של כינוס. הטעם לכך הוא שבנסיבות העניין, נדרש בירור יסודי ומקיף של הפלוגתאות - עובדתי ומשפטי כאחד. עוד טוענים המשיבים 1 ו2- כי הנכס נשוא המחלוקת ממילא איננו כלול בין נכסי המקרקעין המיועדים לפירעון החוב לנושים ומכאן שלדיון בתובענה לא צריכה להיות כל השלכה על ההסדר האמור.
המשיב 3 הודיע כי הוא מצטרף לעמדת המבקש ואילו המשיב 4 הותיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.
4.סבור אני שדין הבקשה להידחות. בבש"א 3797/96 היה הסעד שנתבע בתובענה - מניעת קבלת החלטה על ידי המשיבה מס' 3 המאשרת את הסדר הנושים ולעניינה קבעתי כי "לכאורה קיימת זיקת גומלין (לפחות חלקית) בין ההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבין תובענת המשיבים ....". במקרה שלפנינו נתבע בבית המשפט המחוזי בנצרת קבלת סעד הצהרתי בדבר זכותם של המשיבים מס' 1 ו2- לקבל חכירה לדורות בבית וסעד כספי וזאת לאחר שהסדר הנושים כבר אושר. תובענה זו יכול ותתברר בבית המשפט המחוזי בנצרת ושיקולי נוחיות אינם מצדיקים העברת הענין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. אכן השאלה אם הבית נשוא התביעה כלול בהסדר הנושים שנויה במחלוקת ולעניינה יכול ותידרש הכרעתו של בית המשפט המחוזי של כינוס בתל אביב על דרך בקשה למתן הוראות שתוגש לו, וטענתו של המבקש שאין כוחו של בית המשפט המחוזי בנצרת להכריע בשאלה זו אינה נטולת יסוד; גם אין כל מניעה שהמבקש יעתור לסילוק התובענה על הסף או להעמדת הדיון בבית המשפט המחוזי בנצרת נוכח הצו המאשר את הסדר הנושים; בענין זה איני מחווה כל דעה, שהרי סעדים אלה - במידה שהם ישימים במקרה שלפנינו - יעמדו לרשותו בין אם תובענת המשיבים מס' 1 ו2- תתברר בנצרת ובין אם היא תתברר בתל-אביב. סבור אני שלענין זה אין כל צורך לעשות שימוש בסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.
לפיכך אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם למשיבים מס' 1 ו2- שכר טרחת עו"ד 5,000.- ש"ח.
ניתנה היום, י"ב אדר תשס"א
(7.3.2001).
המשנה
לנשיא
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
01013190.
B02