בש"א 1365/14 אמיר ברוט נ. פלאפון תקשורת בע"מ

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שניתנו במסגרת הליכים של תובענות ייצוגיות שהגישו המבקשים נגד המשיבות 1-2.

מן הבקשה וההחלטה עולה כי הצדדים הגיעו להסדר פשרה למעט בשני רכיבים - הצורך במינוי בודק וכן גמול ושכר טרחה - ובהחלטות נשוא ההליך, אשר ניתנו ביום 29.1.2014, נקבע כי אין מקום למינוי בודק ונקבעו שיעור הגמול ושכר הטרחה.

לטענת המבקשים היה ובסופו של יום הסדר הפשרה לא יאושר ספק האם יהיה צורך לדון בסוגיות העולות מן ההחלטות, אך בכל מקרה הם מבקשים לשמור לעצמם את האפשרות להשיג עליהן בכל הנוגע לסוגית מינוי הבודק (בציינם כי לעניין הגמול ושכר הטרחה ממילא לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009). על כן ולמען הזהירות, ושמא תעמוד למשיבים טענת הסתמכות, הם עותרים למתן ארכה להגשת הליך ערעורי עד ל-45 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי שיינתן בבקשות לאישור הסדרי הפשרה.

לחלופין עותרים המבקשים למתן ארכה של 21 ימים, נוכח שירות מילואים של בא-כוחם (בין התאריכים 23.2.2014 - 25.2.2014) והעובדה שדיון נוסף בבית המשפט קמא קבוע ליום 5.3.2014.

2.

המשיב 3 הסכים לבקשה, המשיבה 2 הותירה אותה לשיקול דעת בית המשפט והמשיבה 1 מתנגדת לה.

המשיבה 1 מציינת, בין היתר, כי מתן הארכה עשוי לשמוט את הקרקע תחת מטרת הליך אישור הסדר הפשרה וכי אין כל הגיון לקדם את הסדר הפשרה עצמו, תוך השקעת משאבים מצד המבקשים ומצד בית המשפט, ורק אז לדון בעניין מינוי הבודק והגמול.

3.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי סבורני כי אין מקום ליתן למבקשים ארכה ממושכת כמבוקש על ידם.

בהעדר הסכמה מצד כל הצדדים, איני מוצאת כי עצם העובדה שלשיטת המבקשים ייתכן וההליך הערעורי על ההחלטות יתייתר בסופו של יום מהווה, כשלעצמה, טעם המצדיק מתן ארכה כמבוקש. כמו כן, החשש אותו העלו המבקשים שמא אם יבקשו להשיג על הכרעת בית המשפט קמא לעניין מינוי הבודק רק עם תום ההליכים בעניין הסדר הפשרה תועלה נגדם טענת הסתמכות אין בו כדי להצדיק מתן ארכה, וככל בעל דין על המבקשים לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים לעניין כבר כעת ולבחור האם להשיג על ההחלטות בנקודת זמן זו או שמא להמתין עד לסיום ההליכים, על כל ההשלכות העשויות להיות לכל אחת מבחירות אלו.

בנוסף, שירות המילואים של בא-כוח המבקשים בן שלושה ימים אינו מצדיק אף הוא מתן ארכה ממושכת, והמבקשים לא הגישו כל הודעה לעניין הדיון שהתקיים בבית המשפט קמא והשלכתו על הסוגיה דנן, ועל כן אין בידי לקבוע כי יש בו להצדיק מתן ארכה.

יחד עם זאת נוכח העובדה שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך, כך שבפי המשיבה 1 לא יכולה להיות כל טענת הסתמכות, ובשים לב לעמדת המשיבים 2 ו-3, תינתן למבקשים ארכה קצרה להגשת ההליך הערעורי, כך שזה יוגש בתוך חמישה ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקשים.

ככל שיוגש הליך כאמור תצוין דבר הארכה בפתחו והחלטתי תצורף כנספח.

ההחלטה תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.