בש"א 1394/04 י.ק.י.ר.(1989) יועצים למימון כספים וניהול בעמ נ. מנהל מע"מ ת

בפניי בקשה למתן ארכה לצורך הגשת ערעור לבית משפט זה. פסק הדין נשוא הבקשה נמסר למבקשת ביום 1.1.04, כך שהמועד האחרון להגשת הליך ערעורי בבית משפט זה חל ביום 15.2.04. ביסוד בקשת הארכה, שהוגשה ביום 11.2.04, עומדת הטענה כי אין ביד המבקשת, בשל מצבה הכלכלי הקשה ומצבו הכלכלי הקשה של מנהלה, כדי לשכור שירותי עורך דין לשם לימוד החומר וכתיבת הערעור. לפיכך, נתבקשה ארכה על מנת לאפשר למנהלה של המבקשת ללמוד בעצמו את החומר נשוא התיק בבית משפט קמא, ולהכין ערעור.

המשיב מציין בתגובתו לבקשה כי המועד הקבוע בחוק די בו כדי ללמוד את התיק. כן מציין המשיב כי חוב המס של המבקשת טרם שולם עד היום, וכך גם הוצאות שנפסקו לחובת המבקשת בבית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, מסכים בא כוח המשיב לארכה של חודש, כמבוקש, בתנאי שהמבקשת תשלם את ההוצאות שהושתו עליה בבית המשפט המחוזי תוך שבוע ימים.

נראה לי, כי ניתן להיעתר למבוקש. אין בידי לקבוע כי הטענה בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת או של מנהלה אינה מבוססת כדבעי, וגם המשיב אינו טוען אחרת בתגובתו. במצב זה, ובשים לב לכך שהמבקשת אינה מיוצגת, לא אוכל לקבוע כי בנסיבות העניין אין ממש בטענה בדבר הצורך במתן ארכה לשם הכנת הערעור. אוסיף, כי אין המשיב טוען כי הליך ערעורי כנגד החלטת הערכאה הקודמת הינו הליך סרק, ואף אינו טוען כי שינה את מצבו לרעה או כי הניח שלא יוגש הליך ערעורי. אכן, יש להעיר כי הבקשה שבפניי הוגשה בתוך תקופת המועדים לנקיטת ההליך הערעורי, באופן הנוטה לשלול הסתמכות כזו.

אוסיף, כי לא מצאתי מקום להתניית ארכה, כנדרש על ידי המשיב, בתשלום ההוצאות שנפסקו בערכאה הקודמת, בין היתר נוכח הטענה, שלא נסתרה, בדבר קשייה הכלכליים של המבקשת ושל מנהלה.

התוצאה היא, כי אני נעתר לבקשה. הערעור יוגש עד ליום 16.3.04, ועד בכלל. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. החלטה זו תישלח לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.