בש"א 1478-24 בש"א 1478-24

1.לפניי עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: הפקודה). במסגרת העתירה, מבקשת העותרת, שאינה מיוצגת, כי המשיבים ימסרו לה מידע חסוי שלטענתה מצוי בחזקתם, הנוגע, בין היתר, לגבולותיה של מדינת ישראל מימי חורבן בית ראשון; לבעלות הרשמית של אתרי הקדושה בירושלים; ומסירתו נדרשת למען שמירה על בטחון המדינה (להלן גם: המידע המבוקש). עוד נטען, כי אך היא וילדיה הם הנהנים מהחיסיון הנ"ל.

2.דין העתירה להידחות על הסף.

סעיף 44(א) לפקודה מורה כך:

אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט של בית המשפט העליון, על-פי עתירת בעל-דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה [...]

הנה כי כן, עתירה לגילוי ראיה נוגעת לראיה שהוצאה בנוגע אליה תעודת חיסיון כאמור בסעיף 44(א) הנ"ל, וברי כי מסירתה מתבקשת במסגרת הליך שמתנהל בבית המשפט. בענייננו, לא זו בלבד שהמידע המבוקש אינו קשור להליך שיפוטי כלשהו, אף לא הוצאה כל תעודת חיסיון בנוגע אליו – כפי שהטעימה העותרת בעצמה. לפיכך, העתירה דנן אינה באה בגדרו של סעיף 44(א) לפקודה – ודינה, אם כן, להידחות על הסף.

3.לבסוף, אדגיש, כי, ככלל, ההליך המתאים לבקשת מידע מרשויות המדינה הינו על-ידי הגשת בקשה לקבלת מידע לפי סעיף 7(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 – כפי שאכן פעלה העותרת אך לפני מספר ימים, ויש לתמוה על הגשת העתירה דנן במקביל לפנייה זו.

4.העתירה נדחית אפוא בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.