בש"א 1478/99 עוזי קרן נ. השופט אלכסנדר רון

בפני בקשה הנושאת כותרת "בקשה כי שופט מבית המשפט של ערעור יחליט בנידון, לפי תקנה 421, ובקשה לביטול פסק הדין המקורי מחוסר סמכות".

1.המבקש הגיש לבית משפט השלום באילת (השופט א. רון) בקשה לפסול את עצמו מלישב בתיק תעבורה 772668/98. דא עקא, בתיק זה ניתן פסק דין עוד בשנת 1998, ולפיכך בהחלטתו מיום 24.12.98 קבע השופט רון:

"היות שאין בפני כל בקשה או תיק, לא ראיתי לנכון להיזקק לבקשה זו."

2.על החלטה זו ביקש המבקש להגיש ערעור פסלות. אך המזכירות סרבה לקבל לרישום את ערעורו. עתה מונחת לפני הבקשה דלעיל.

3.דין הבקשה להידחות. בין משום שאינה באה בגדרה של תקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ובין לגופה. החלטתו של בית משפט השלום באילת אינה "החלטת שופט בעניין פסלות" , כמובנה בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. אין היא מתייחסת לגוף בקשת הפסלות. כל עניינה הוא אך בעובדה שהבקשה חסרה כל אחיזה דיונית ותלושה מכל הליך. ממילא אין החלטה זו מקימה זכות ערעור ואין בפני המזכירות כל הליך הטעון רישום.

4.בקשתו הנוספת של המבקש - לביטול פסק דין שנתן בית משפט השלום באילת ב - 1988, מחוסר סמכות - לא נזכרה כלל בפנייתו הראשונית של המבקש למזכירות. לא ברור איפוא מכח מה מבקש המבקש, כי שופט של בית משפט זה יידרש לה. ממילא איני רואה צורך להידרש לפגמים הרבים מספור בהם לוקה בקשה זו.

הבקשה, על שני חלקיה, נדחית איפוא.