בש"א 1501/97 התאחדות עולי רומניה סניף חיפה נ. אלי קרן

1.ערעורה של המערערת (ע"א 6277/95) נדחה על פי החלטת הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, מכוח תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, שעניינה דחייה מהיעדר ערובה. נקבע, כי לא ניתן כל טעם "לכך שהערבון לא הופקד מאז חודש פברואר 1996 ועד עתה" (בש"א 6302/95, ע"א 6277/95 מיום 26.8.96). המערערת הגישה בקשה לביטול החלטה זו. נקבע, על ידי כב' הרשמת, כי הדרך לתקוף החלטה זו היא ערעור (בש"א 6760/96, ע"א 6277/95 מיום 31.10.96).

2.בעקבות החלטה זו, ביקשה המערערת לערער על החלטות הרשמת. לשם כך, הגישה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. הבקשה נדחתה על ידי כב' הרשמת, השופטת מיכל אגמון. ערעור על החלטה זו של כב' הרשמת, השופטת מיכל אגמון, נתקבל (בש"א 624/97 מיום 20.2.97, על ידי כב' השופט אור). נקבע, כי "נסיבות המקרה מלמדות כי עקב טעות לא נמסרה החלטה בעניין הפקדת הערבון כדין. כשנודע הדבר למערער, הפקיד (ביום 5.8.96) את סכום הערבון, אף מבלי שהיתה עד אותו מועד מסירה כדין למערער על ההודעה בדבר הערבון שעליו להפקיד. אי המסירה כדין של ההודעה בעניין הערבון עולה ברורות מהתצהיר שהוגש, המלמד על כך שההודעה נמסרה במשרד עורך דין אחר". מכוח החלטה זו, הוארך המועד להגשת ערעור, והוא מונח עתה בפני.

3.הצדדים מסכימים כי החלטת בית המשפט לגבי הפקדת הערבון הופקדה בתיבת דואר לא נכונה. אלא מאי. בא כוח המשיב סבור כי המערערת התעכבה במתן הערבון, אחר שהגיעה לידיה - שלא על ידי מסירה כדין - ההחלטה. מכל מקום, אין ספק שהחלטתה הראשונית של הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, לדחות הערעור (ע"א 6277/95) מהטעם שההחלטה על הפקדת ערבון "נמסרה לבא כוח המערערת ביום 23.2.96" יסודה בטעות שבעובדה. לפיכך, הערעור מתקבל. החלטת כב' הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, לדחות הערעור (ע"א 6277/95) מתבטלת (בש"א 6302/95, 6760/96). יש לראות בפקדון שהופקד על ידי המערערת ב5.8.96- כמופקד במועד. התיק (ע"א 6277/95) מוחזר למזכירות להמשך טיפול.