בש"א 1549/95 משה רופל נ. אילו פרץ

תיק זה הובא בפני בעקבות החלטת רשמת בית המשפט העליון, השופטת אפעל-גבאי, מיום 27.10.97.

ביום 1.5.95 דחתה הרשמת את בקשת המבקשים, כי תפסול עצמה מלדון בבקשה נשוא תיק זה, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות שופט. דעת המבקשים לא נחה מהחלטה זו. דא עקא, שהם בחרו לפעול בהתעלם מסדרי הדין והעלו את טענותיהם נגד ההחלטה בתכתובת עם נשיא בית המשפט.

בעקבות זאת הובא עניינם של המבקשים בפני כב' השופט א' גולדברג, שהתייחס לטענותיהם השונות וקבע בהחלטה מיום 19.7.95, בהתייחסו לבקשת הפסילה, כי "בקשה זו נדחתה בהחלטה מנומקת היטב" וכי "כיון שהרשמת החליטה שלא לפסול את עצמה מלדון בבקשות המבקשים להאריך את המועד להגשת הערעור, אין כל מניעה כי המשך הדיון יתקיים בפניה, ועל כן איני מוצא מקום להחליט בבקשות להארכת מועד."

עקב תקלה, לא הוחזר התיק לרשמת. משנתגלתה תקלה זו נקבע הדיון ליום 29.10.97. סמוך למועד זה הגישו המבקשים "בקשה דחופה במעמד צד אחד", בה הם מבקשים לבטל את הדיון שנקבע ולקיים את הדיון בעניינם בפני או בפני שופט משופטי בית המשפט העליון. בעקבות זאת החליטה הרשמת על ביטול הדיון שנקבע ליום 29.10.97 ועל העברת התיק ללשכתי.

הדיון בעניינם של המבקשים נמשך יתר על המידה, לא מעט בשל התעלמותם של המבקשים מסדרי הדין ומהחלטותיו של בית משפט זה. משנדחתה בקשתם, כי הרשמת תפסול עצמה מלדון בעניינם ומשקבע כב' השופט גולדברג, כי, בנסיבות אלו אין כל מניעה, כי הבקשה להארכת מועד תישמע על-ידי הרשמת, אין המבקשים רשאים לקבוע סדרי דין לעצמם ולהורות מי ידון בעניינם וכיצד ינהג.

נוכח חלוף הזמן מאז הגישו המבקשים את הערעור נשוא הבקשה להארכת מועד ונוכח התנהגותם של המבקשים, מתעורר ספק, אם חפצים המבקשים בקיום דיון ענייני בבקשתם, בהתאם להחלטותיו של בית משפט זה, ואם קיימת עדיין הצדקה לקיומו של דיון כאמור.

לפיכך אני מורה למבקשים להודיע, תוך עשרה ימים ממועד מסירת החלטה זו, אם הם מבקשים, כי הדיון בבש"א 1549/95 יתקיים בפני הרשמת או אם הם מושכים את בקשתם. אם לא יודיעו המבקשים לבית המשפט מהי עמדתם בתקופה הקצובה תימחק בקשתם מחוסר מעש.