החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1581/12 פלוני נ. המחלקה לשירותים חברתיים באשדוד

ניתן ביום

בקצרה

מעצריםבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור באיחור של שישה ימים. נקבע כי משך האיחור קצר, כי לא נגרם נזק הסתמכות, וכי יש לתת משקל למהות הסוגיה הנוגעת לקטין. הבקשה התקבלה והמבקש הונחה להגיש את הבקשה תוך שבעה ימים.

העובדות

המבקש, אביו של קטין שהוכרז כנזקק, ייצג את עצמו בבקשה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי הומצא לו ביום 17.1.2012, והבקשה לרשות ערעור הוגשה ביום 22.2.2012, באיחור של 6 ימים. המבקש טען שסבר בטעות כי המועד הוא 45 ימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור באיחור של מספר ימים בודדים, בהליך שעניינו העברת קטין שהוכרז כנזקק למשמורת רשות הסעד וקביעת מקום חסותו?

הלכות

  1. 1

    משך איחור של מספר ימים בודדים, שלא גרם נזק הסתמכות, בצירוף מהות הסוגיה ורגישותה האנושית, מצדיק היענות לבקשת הארכת מועד.

    ״יש ליתן משקל משמעותי למהות הסוגיה שעל הפרק ולרגישות האנושית הכרוכה בכך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעם מיוחד
  • נזק הסתמכות
  • נזקק
  • משמורת רשות הסעד
  • מקום חסות
  • רגישות אנושית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

1581/12 - א'

לפני:

כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1. המחלקה לשירותים חברתיים באשדוד

2. פלונית

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי באר-שבע מיום 1.1.2012. בפסק-הדין הנ"ל נדחה ערעור המבקש על החלטת בית-המשפט לענייני משפחה באשדוד, שעניינה העברת קטין שהוכרז כנזקק למשמורת רשות הסעד, וקביעת מקום חסותו.

מבקש האורכה הינו אביו של הקטין, והוא מייצג את עצמו. בהתאם לאישור מסירה הסרוק במערכת נט-המשפט, פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הומצא למבקש ביום 17.1.2012. ההליך שבכותרת הוגש ביום 22.2.2012, קרי- באיחור של 6 ימים. לטענת המבקש, הוא סבר כי המועד להגשתה של בקשת רשות ערעור הוא 45 ימים ורק בדיעבד כאשר פנה למרכז המידע, התברר לו כי התקופה הקבועה בדין להגשת ההליך הערעורי היא 30 ימים. על רקע זה, עתר המבקש לאורכה בת 7 ימים נוספים.

המדינה הותירה את הבקשה להארכת מועד לשיקול-דעת בית-המשפט, אך ביקשה כי נוכח מהות העניין התיק יידון בדחיפות. המשיבה 2 - אם הקטין - מתנגדת לבקשת האורכה, בטענה כי המבקש לא הוכיח "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת ההליך, וכי סיכויי ההליך העיקרי נמוכים. עוד נטען כי הקטין נקלט בצורה טובה בפנימיה אליה הועבר, וכי ישנה חשיבות לסיום ההליכים בעניין זה.

אינני מקלה ראש במכלול הטענות שפורטו בתגובת המשיבה 2. יחד עם זאת, יש לזכור כי משך האיחור הוא בן מספר ימים בודדים, וכי נראה שהאיחור כשלעצמו לא גרם לנזק הסתמכות. זאת ועוד; אני סבורה כי בנסיבות העניין יש ליתן משקל משמעותי למהות הסוגיה שעל הפרק ולרגישות האנושית הכרוכה בכך. בהתחשב במשקלם המצטבר של כל אלה, אינני רואה לחסום את דרכו של המבקש להביא טענותיו לפני בית-משפט זה. זאת, בלא להביע כל עמדה בדבר סיכויי ההליך לגופו.

הבקשה להארכת מועד מתקבלת, אפוא. המבקש יגיש בקשת רשות ערעור מטעמו תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. על המבקש לציין בפתח בקשת רשות הערעור את דבר האורכה, ולצרף עותק מהחלטתי זו אליו.

החלטה זו תומצא לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ז' באדר תשע"ב (1.3.2012).

דנה כהן-לקח, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משך איחור של מספר ימים בודדים, שלא גרם נזק הסתמכות, בצירוף מהות הסוגיה ורגישותה האנושית, מצדיק היענות לבקשת הארכת מועד.