בש"א 1606/12 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ. יעקב מולהי

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף. בבקשה נטען כי נוכח מורכבותן וחשיבותן של הסוגיות העולות בפסק הדין נשוא ההליך שבכותרת, בגינן על המבקשת לערוך התייעצויות עם גורמים רלוונטיים; וכן נוכח עומס העבודה במשרדי המבקשת; נדרשת לה אורכה בת 14 ימים, עד ליום 22.3.12, לצורך הגשת העתירה לדיון נוסף. המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי אין בעומס העבודה של המבקשת כדי להצדיק הארכת מועד, וכי אין מדובר בהליך אשר יש מקום לקיים בעניינו דיון נוסף.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. ברגיל, פרק הזמן הקבוע בדין להגשת הליך אמור להספיק לבעלי הדין לצורך כך. יחד עם זאת, נוכח העובדה כי הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע לכך בדין, באופן שצפייתו של המשיב לסופיות הדיון לא נפגעה; בהתחשב בכך שפרק הזמן אותו ביקשה המבקשת אינו ארוך, ונובע מהצורך להיוועץ בגורמים רלוונטיים על-מנת לגבש עמדה מושכלת לעניין העתירה לדיון נוסף; וכן בהעדר טענה לנזק ממשי שייגרם למשיב בגין הארכת המועד המבוקשת; אני סבורה כי ניתן להיעתר לבקשת האורכה.

המבקשת רשאית, אפוא, להגיש עתירתה לדיון נוסף עד יום 22.3.12, כמבוקש. המבקשת תציין בפתח הבקשה לדיון נוסף את דבר האורכה ותצרף החלטתי זו לעתירתה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.