החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1607/14 מנהל מע"מ תל אביב נ. אמ גיי די אס השקעות ומסחר בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור עד ליום 4.4.2014, שכן נימוק כללי של צורך לבחון הגשת ערעור אינו מהווה טעם מיוחד. עם זאת, בשים לב להגשת הבקשה במועד, הוארך המועד קצובות עד 18.3.2014, והמבקש חויב בהוצאות המשיבה 1 בסך 1,500 ₪.

העובדות

המבקש ביקש הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מיום 16.1.2014. הבקשה הוגשה לפני חלוף המועד הקבוע בדין. המשיבות 4-2 הסכימו להארכה, והמשיבה 1 התנגדה לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם אמירה כללית בדבר הצורך לבחון הגשת ערעור מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור?
  2. 2.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור כמבוקש או לקצוב הארכה קצרה יותר?

הלכות

  1. 1

    אמירה כללית על הצורך לבחון הגשת ערעור אינה מהווה כשלעצמה טעם מיוחד למתן ארכה, לא כל שכן ארכה של חודש.

    ״ברור כי אמירה כללית שכזו אינה מהווה כשלעצמה "טעם מיוחד" למתן ארכה, לא כל שכן ארכה של חודש.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הסכמת חלק מהמשיבים להארכה יש לה נפקות מוגבלת כאשר משיבה אחרת מתנגדת.

    ״גם העובדה שחלק מן המשיבים הסכימו לבקשה יש לה נפקות מוגבלת, שעה שהמשיבה 1 מתנגדת למתן הארכה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • טעם מיוחד
  • בית המשפט המחוזי
  • הוצאות
  • התנגדות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

1607/14 - א'

לפני:

כבוד הרשם

גיא שני

המבקש:

מנהל מע"מ תל אביב

נ ג ד

המשיבים:

1. אמ גיי די אס השקעות ומסחר בע"מ

2. אנרגי שיכון ופיתוח אס.אנ.פדיה בע"מ

3. אנרגי שיכון ופיתוח אס.אנ.השרון

4. אנרגי שיכון ופיתוח אס.אנ.חסבה בע"מ

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.1.2014. אציין כי הבקשה הוגשה ביום 3.3.2014, לפני חלוף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור (5.3.2014).

המשיבות 4-2 הסכימו למתן הארכה, אולם המשיבה 1 הודיעה על התנגדותה.

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה 1. אומר מיד, כי הנימוק המונח בבסיס הבקשה לאקוני, ועיקרו באמירה כי "בדעת המערער לבחון את הצורך בהגשת ערעור... ולשם כך הוא זקוק לפרק זמן נוסף של חודש ימים". ברור כי אמירה כללית שכזו אינה מהווה כשלעצמה "טעם מיוחד" למתן ארכה, לא כל שכן ארכה של חודש. גם העובדה שחלק מן המשיבים הסכימו לבקשה יש לה נפקות מוגבלת, שעה שהמשיבה 1 מתנגדת למתן הארכה.

לפיכך, לא ראיתי ליתן ארכה עד ליום 4.4.2014, כמבוקש. עם זאת, בנסיבות העניין ובעיקר בשים לב לעובדה שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור, מצאתי לנכון ליתן ארכה קצובה עד ליום 16.3.2014, ולחייב את המבקש בהוצאות המשיבה 1 בסך של 1,500 ₪.

אשר על כן, המועד להגשת הערעור מוארך עד ליום 18.3.2014. המבקש יציין בפתח ההליך את דבר הארכה ויצרף עותק של החלטתי-זו כנספח. המבקש ישלם למשיבה 1 הוצאות בגין הבקשה בסך של 1,500 ₪.

החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, ט' באדר ב' תשע"ד (11.3.2014).

גיא שני

, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אמירה כללית על הצורך לבחון הגשת ערעור אינה מהווה כשלעצמה טעם מיוחד למתן ארכה, לא כל שכן ארכה של חודש.
  2. 2הסכמת חלק מהמשיבים להארכה יש לה נפקות מוגבלת כאשר משיבה אחרת מתנגדת.