בש"א 1789/17 טינור אנדלאו נ. א.א.א אבירם בע"מ

עיינתי בבקשה שבכותרת ובכל נספחיה ולא מצאתי לנכון "להבהיר" את החלטתי מיום 24.1.2019. החלטה זו מדברת בעד עצמה והמבקשת מופנית בין היתר לסיפה להחלטה זו.

אף אין עילה שבדין לעיון חוזר בהחלטה.

אחזור ואדגיש כי אין ממש בהשגת המבקשת על החלטת המזכירות לדחות את הבקשה שהגישה מן המרשם עקב אי תשלום אגרה, ולעניין זה יצוין כי ההליך שבכותרת הוגש ביום 27.2.2017 ובטרם נכנסו לתוקף תקנות בתי המשפט (אגרות) (הוראת שעה), התשע"ז-2017

(להלן: התיקון לתקנות ) ולכן הבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך שהוכרעה על ידי כב' הרשם לובינסקי-זיו

לא חויבה בתשלום אגרה. עם זאת, הבקשה מושא ההשגה הוגשה לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לתקנות ועל כן בדין קבעה המזכירות כי הגשת הבקשה טעונה תשלום אגרה כדין (וראו לעניין זה הוראת התחולה שנקבעה בסעיף 6 לתיקון לתקנות).

הבקשה נדחית.