פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
1934/06 - א'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקשת:
אלה מגיט
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק לאומי
לישראל בע"מ
2. עו"ד שינדלהיים שלמה
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.
1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחה ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל במסגרתה נקבע כי ניתן להוציא צו לתפיסת רכב, במסגרת הליך מימוש משכון, טרם מסירת אזהרה מקום שמתעורר חשש סביר כי מתן אזהרה יסכל את הליך התפיסה. פסק הדין ניתן ביום 16.1.06 במעמד הצדדים. הבקשה שלפני הוגשה ביום 1.3.06 .
2.לטענת ב"כ המבקשת, ההליך הוגש באיחור עקב טעות בספירת מנין הימים להגשת הליך. לטענתו,הוא הגיש את ההליך וכן בקשה לפטור מאגרה ביום 19.2.06, אולם ההליך לא קובל לרישום עקב האיחור שחל בהגשתו. המשיב מתנגד לבקשה.
3.הארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). טעות בספירת הימים אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. יחד עם זאת, כשהאיחור בהגשת ההליך הוא איחור קצר, לעיתים די בכך שבעל הדין שכנגד לא הוכיח כי הוא הסתמך על אי הגשת ההליך במועד על מנת למנוע התגבשות חסינות דיונית מפני ניהול הליך נוסף בערכאת ערעור. אולם לא אלה פני הדברים במקרה דנן. בענייננו פסק הדין בבית משפט קמא ניתן במעמד הצדדים ואין מדובר באיחור של מה בכך בהגשתו. לב"כ המבקשת הודע על ידי מזכירות בית המשפט על אתר כי ההליך הוגש באיחור, ובשל כך הוא לא קובל לרישום. במצב דברים זה, ניתן היה לצפות כי ב"כ המבקשת יזדרז להגיש בקשה להארכת מועד או יודיע על כוונתו לעשות כן לבעל הדין שכנגד. חלף זאת, בחר ב"כ המבקשת להגיש בקשה להארכת מועד רק 10 ימים לאחר מכן, ו-14 יום לאחר שתם המועד להגשת ההליך. זאת, מבלי ליתן טעם כלשהו לשיהוי שחל בהגשת בקשה להארכת מועד. במצב דברים זה, לא ניתן להיעתר לבקשה.
התוצאה היא, שהבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בניסן תשס"ו (24.4.2006).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת