פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2033/14 - א'
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשים:
1. בתיה לבל
2. צבי לבל
נ ג ד
המשיב:
בנק לאומי למשכנתאות
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.2.2014.
אומר מיד, כי מן הבקשה שלפניי קשה להבין את מכלול הרקע העובדתי הרלוונטי. ניתן להבין, כי התקיים הליך מסוים שבמסגרתו פונו המבקשים מנכס (ביום 20.11.2013), וכי בחודש פברואר 2014 הם פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה שנועדה להאריך להם את המועד להגשת התנגדות לאישור המכר, ולעיכוב ביצוע המכר.
ביום 16.2.2014 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתם של המבקשים, בציינו כי מדובר בניסיון נוסף לעכב הליכים המנהלים זה שנים ארוכות בכל הערכאות; כי המבקשים פונו מן הנכס ביום 20.11.2013 והנכס נמכר; וכי המבקשים אינם נוטלים חפצים ומסמכים שאוחסנו במחסן, ובד-בבד מבקשים אורכה בשל שהמסמכים אינם ברשותם. עוד ציין בית המשפט כי מדובר למעשה בבקשה בדיעבד להגשת התנגדות למכר, "לאחר ניהול הליכים ארוכים וממצים, כולל בקשות רבות המוגשות על ידי המבקשים במקרים רבים ברגע האחרון, שנדחו...".
עיון בבקשה שלפניי מגלה כי זו מנוסחת בלשון חריפה, אולם אינה מצביעה על "טעם מיוחד" – מבורר ומבוסס – למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. טענות שונות מועלות בבקשה בכלליות, ללא פירוט וללא תימוכין, ואין לגזור מן הבקשה הסבר ברור לאי-הגשתו של הליך ערעורי במועד. גם לא מצאתי בבקשה מענה של-ממש לאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כך למשל לעניין המסמכים המצויים במחסן, וכך גם לעניין ריבוי ההליכים ומיצויים, כאשר המצב היום הוא שהנכס נמכר.
אשר על כן, אין בידי להיעתר לבקשה, והיא נדחית בזאת. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז באדר ב' תשע"ד (19.3.2014).
גיא שני
, שופט
ר ש ם