פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2039/16 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
שחר שמואלביץ
נ ג ד
המשיבים:
1.
סיני סיני יצחקי
2. אמיר חזקיה דרומי
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
מעיון בתיק עולה כי המבקש הגיש תביעה נגד המשיבים בבית המשפט לתביעות קטנות, והאחרונים הגישו תביעה שכנגד, הכל על רקע הסכם שכירות שנחתם ביניהם. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעתו של המבקש, וקיבל את התביעה שכנגד באופן חלקי. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט החליט לקבל את הבקשה ולקבל את הערעור באופן חלקי, במובן זה שהדיון הוחזר לבית המשפט לתביעות קטנות לצורך השלמת הדיון בטענה מסוימת שהעלה המבקש.
פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 19.1.2016. ביום 10.3.2016 הגיש המבקש את הבקשה שלפניי, להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, בציינו כי הוא "ככל הנראה" יזדקק לייעוץ משפטי לצורך הגשת בקשת רשות ערעור, וכי טרם היה סיפק בידו להכין את הבקשה. הארכה שהתבקשה היא עד ליום 10.4.2016.
כבוד הרשמת כהן לקח אפשרה למבקש להשלים את בקשתו, כאמור בהחלטתה מיום 13.3.2016. ביום 20.3.2016 אכן הגיש המבקש השלמה ובה ציין, ראשית, כי קיבל לידיו את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ביום 11.2.2016 "אולם עדיין לא יכולתי ללמוד אותו על מנת להגיש עליו ערעור, מאחר והמשיבים סרבו לשלוח אלי את תגובתם על אותה בקשת ערעור וזו לא נשלחה לי מעולם על ידם". המבקש ציין כי בסופו של דבר קיבל את המסמכים ביום 26.3.2016. עוד הוסיף המבקש, כי אין באפשרותו לממן ייצוג משפטי, וכי אם יעלה בידיו לקבל ייצוג מהלשכה לסיוע משפטי, "הרי זה יופיע רק לערעור עצמו בתיק זה...". המבקש ציין את משך הזמן הארוך עד למתן החלטה בבקשה לקבלת סיוע משפטי. לבסוף טען המבקש כי אף שערעורו התקבל בחלקו בבית המשפט המחוזי, הוא עומד על הגשת ההליך לבית המשפט העליון, שכן רוב ערעורו נדחה ופסק-הדין של בית המשפט לתביעות קטנות פוגע בו ובשמו הטוב.
המשיב 1 הגיש תגובה לבקשה, ובה הוא מביע את התנגדותו למתן הארכה המבוקשת. המשיב 2 הגיש בקשה להארכת מועד להגשת תגובה, אולם עד כה תגובתו לא הוגשה, ולא מצאתי לעכב עוד את ההכרעה בבקשה שלפניי.
דין הבקשה להידחות.
ראשית, המבקש טוען כי קיבל לידיו את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ביום 11.2.2016. אולם, במערכת "נט המשפט" סרוק אישור מסירה, שממנה עולה כי פסק-הדין הומצא למבקש ביום 8.2.2016. מניין 30 ימים מיום 8.2.2016 מביא אותנו ליום 9.3.2016, ומכאן עולה שגם הבקשה המקורית (והלאקונית) להארכת מועד הוגשה לאחר חלוף המועד הקצוב בדין.
שנית, הטענה שהעלה המבקש בעניין עיכוב בקבלת תגובת המשיבים לבקשת רשות הערעור אינה מהווה בנסיבות העניין טעם מספק למתן ארכה, מה עוד שנימוק זה כלל לא צוין בבקשה המקורית. בבקשה המקורית צויין הצורך "ככל הנראה" לקבל ייעוץ משפטי בטרם הגשת בקשת רשות ערעור. אלא שמן הבקשה המשלימה להארכת מועד ניתן להבין, כי המבקש לא עשה דבר כדי להסדיר את ייצוגו – לא בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור, ואף לא לאחר מכן – והוא מציין כי אם יוחלט ליתן לו ייצוג ללא תשלום, הרי שעורך-הדין "יופיע רק לערעור עצמו". אולם על רקע זה, מאבד מטעמו הטיעון המקורי, שלפיו הארכה נדרשת לשם קבלת ייעוץ משפטי להגשת בקשת רשות הערעור .
שלישית, יש לזכור כי מדובר בהליך ב"גלגול שלישי" שתחילתו בבית המשפט לתביעות קטנות. כפי שנפסק: "הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור ב'גלגול שלישי' תינתן רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, או כאשר מתעורר חשש לעיוות דין חמור... אמת המידה בבקשות רשות ערעור שהורתן בתביעה קטנה היא מצמצמת אף יותר, ורשות כזו תינתן רק 'במשורה שבמשורה', אך כאשר קיים 'עוול זועק' או כאשר מתעוררת שאלה משפטית חשובה ביותר... ( רע"א 3311/15 זילברג נ' קניה טובה באינטרנט בע"מ
( 25.6.2015)). לאור אמות מידה אלה, ולאחר עיון בפסק-הדין של בית המשפט המחוזי, נראה לכאורה כי סיכויי ההליך לגופו נמוכים (ובכל הנוגע לסוגיה שבית המשפט המחוזי החזיר לבית המשפט לתביעות קטנות, יש כמובן להמתין לפסיקתו, עליה יוכל המבקש להשיג בהתאם לדין, ככל שימצא לנכון).
סוף דבר: הבקשה להארכת מועד נדחית. בנסיבות העניין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ב
בניסן התשע"ו (20.4.2016).
גיא
שני, שופט
ר
ש ם