בש"א 205/13 שלומי מישקיט נ. גדי רקה

1.

אף ששני ההליכים שאיחוד הדיון בהם מבוקש הוגשו על רקע מסכת עובדתית דומה, הרי צודקים המשיבים 3-1 כי קיימים הבדלים ביניהם (לרבות לעניין הסעדים המבוקשים). מכאן שאין לשלול את האפשרות, שאיני נוקט לגביה עמדה, כי ההכרעה בהליך האחד (תובענת המשיבה 2 שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז) עשויה לייתר את הדיון בהליך האחר (תובענת המבקש שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו). לכך יש להוסיף את העובדה כי בטרם הוגשה הבקשה שלפניי הגישה המשיבה 2 בקשה לעכב את ההליכים בתובענה שהגיש המבקש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, עד להכרעה בהליך שהוגש על ידה. יצוין, כי הבקשה לעיכוב הליכים טרם הוכרעה. לצד האמור עד עתה, אין מחלוקת בין בעלי הדין כי עדיף, משיקולי יעילות, ששני ההליכים יתבררו לפני אותה ערכאה.

2.

בהתחשב בכך, דעתי היא כי יש להעביר את הדיון בתובענת המבקש (ה"פ 54741-12-12 (מחוזי – תל-אביב)) לבית המשפט המחוזי מרכז, שם מתברר ההליך שהוגש על ידי המשיבה 2 (ה"פ 57175-12-12 (מחוזי – מרכז)). באותו בית משפט אף התנהלו הליכים קודמים בין בעלי הדין. נוכח הטעמים שהובאו לעיל, ובמיוחד על רקע העובדה שבקשת המשיבה 2 לעיכוב הליכים עודנה תלויה ועומדת, איני רואה מקום להכריע בשאלת איחוד הדיון. סוגיה זו תוכרע על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, מכוח סמכותו לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין ).

3.

אשר על כן, הנני מורה על העברת הדיון בה"פ 54741-12-12 (מחוזי – תל-אביב) לבית המשפט המחוזי מרכז. אני מניח כי ההליך המועבר יובא בפני אותו מותב שידון בתובענת המשיבה 2 (ה"פ 57175-12-12 (מחוזי – מרכז)). המותב שידון בהליכים יחליט האם להיעתר לבקשת המשיבה 2 לעיכוב ההליכים בתובענת המבקש, או האם לאחד את הדיון בשני ההליכים לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין. כפי שצוין לעיל, איני מביע כל עמדה בסוגיות אלה לגופן. אין צו להוצאות.