בש"א 2061/10 דוד זלכה נ. בנק לאומי למשכנתאות בע''מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' שנלר). בפסק-הדין, שניתן ביום 11.2.2010, נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטה של בית משפט השלום בעניין אי-מתן צו מניעה במסגרת תביעה שהגיש המבקש נגד הבנק-המשיב. בית המשפט המחוזי הבהיר כי היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, ולא ערעור; עם זאת, בית המשפט המחוזי נאות להתייחס לערעור כאל בקשת רשות ערעור, זאת לפנים משורת הדין, ובא למסקנה כי לגוף העניין אין ליתן למבקש רשות לערער על החלטת בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי חזר והבהיר כי כל מטרתו של המבקש היא לעכב ללא הצדקה את מימוש הדירה במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

בבקשה שלפניי נטען כי המבקש פנה, במסגרת ההתדיינויות הקודמות, ללשכה לסיוע משפטי, אך פנייתו הושבה ריקם; כך היה גם עת פנה לקבלת סיוע בבית משפט זה. לדברי המבקש הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על אי-הנכונות של הלשכה לסיוע משפטי לייצגו. בהמשך להחלטתי מיום 14.3.2010 הבהיר המבקש כי הארכת המועד המבוקשת היא עד לתאריך 30.4.2010, אם כי אין הוא יכול לדעת מתי תינתן ההחלטה בערעורו בנושא הייצוג. המשיב מתנגד לבקשה.

עיינתי בטענות הצדדים (לרבות אלה של המבקש במסמך הנוסף מיום 25.3.2010), ומסקנתי היא כי ניתן לאפשר את הגשת ההליך הערעורי אולם זאת רק עד לתאריך 11.4.2010. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 14.3.2010, כלומר ביום האחרון להגשת בקשת רשות הערעור. כאשר הבקשה להארכת מועד מוגשת בתוך התקופה הקבועה בדין להגשת ההליך הערעורי, מהווה הדבר שיקול לטובת היעתרות לבקשה. עם זאת, בענייננו, מדברי המבקש עולה כי בקשתו לקבלת ייצוג מאת הלשכה לסיוע משפטי נדחתה הן ביחס להליכים בערכאות הקודמות הן ביחס להליך שהוא מעוניין לקיים בבית משפט זה. זאת ועוד, אף שהמבקש נוקב בתאריך להגשת בקשת רשות הערעור (30.4.2010) – תאריך רחוק כשלעצמו – אין כל וודאות שבמועד זה אכן יתבהרו ענייני הייצוג שאליהם הוא מתייחס. עוד יש לציין כי, הסיכוי להתערבותו של בית המשפט העליון במקרה זה נראה על פני הדברים קלוש.

לאור מכלול השיקולים שלעיל, ולפנים משורת הדין בהתחשב במועד הגשת הבקשה ובהיות המבקש בלתי-מיוצג, אני מאפשר למבקש להגיש את בקשת רשות הערעור עד לתאריך 11.4.2010. המבקש יישא בשכר טרחת עורך הדין של המשיב בסכום של 1,000 ₪.