בש"א 2068/15 יעקב מקמלאן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.2.2015 (ע"א 51064-01-14).

הנימוק העומד בבסיס בקשת הארכה הינו אירוע רפואי מצער אותו עברה באת כוחו של המבקש בערכאות הקודמות, ואשר בעטיו צפויה היא להיות מושבתת מעבודה משך תקופה ממשית. לטענת המבקש, אשר הגיש את הבקשה שלפניי בכוחות עצמו, נסיבות אלו מחייבות אותו להתקשר עם בא כוח חלופי לשם ייצוגו בבקשת רשות הערעור, על כל המשתמע מכך (ובכלל זה מימון הייצוג). עוד יצוין, כי לטענת המבקש פסק הדין הומצא לו ביום 18.2.2015 באמצעות הדואר האלקטרוני. בקשת הארכה הוגשה ביום 23.3.2015, ובגדרה עתר המבקש לקבלת ארכה "בשלב זה עד ליום 31.5.2015".

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש ידע על מצבה הרפואי של באת כוחו כבר ביום 25.12.2014, לכל המאוחר (כעולה מבקשה מסוימת אותה הגיש לבית המשפט המחוזי). בנסיבות אלו, היה עליו לפעול לשם שכירת עורך דין חדש בסמוך לאחר מתן פסק הדין בערעור (אשר קיבל את ערעורו של המשיב). לעניין מועד ההמצאה מציין המשיב, כי עיון במערכת "נט המשפט" מעלה שפסק הדין נשלח למשרד באת כוחו של המבקש עוד ביום 5.2.2015; וכי אפילו היינו מניחים לטובת המבקש שיש למנות את המועד מן התאריך אשר צוין על ידו (18.2.2015, כאמור לעיל) - גם אז הוגשה בקשת הארכה לאחר חלוף המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור. המשיב מוסיף וטוען כי גם אם ימצא בית המשפט הצדקה למתן ארכה, הרי שעליה להיות קצובה בזמן קצר של 7 ימים מיום מתן ההחלטה וכן מותנית בתשלום ההוצאות אשר נפסקו בערכאת הערעור וכן הוצאות בקשה זו.

הכללים החלים ביחס להארכת מועד להגשת הליכים ערעוריים ידועים ומוכרים ואין צורך לחזור עליהם. די לציין, כי נקודת המוצא היא שבעל דין נדרש לעמוד במועדים הקצובים בדין להגשתם של הליכים כאמור; וכי ארכה להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא אך בהתקיים "טעם מיוחד" לכך (לשיקולים בעניין זה ראו למשל, בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עלייה (10.12.2013)).

בענייננו, יש טעם בטענת המשיב לפיה על רקע המועד בו נודע למבקש על מצבה הרפואי של באת כוחו, היה עליו לפעול כבר בסמוך לאחר המצאת פסק הדין לשם העמדת בא כוח חדש אשר ייצגו בבקשת רשות הערעור. בקשת הארכה אינה כוללת פירוט לעניין המאמצים אותם עשה המבקש בהקשר זה. יחד עם זאת, הצורך בהחלפת ייצוג לאחר קיום התדיינות בשתי ערכאות נכפה על המבקש כתוצאה מאירוע חיצוני אשר לא היה בשליטתו, ומוכן אני להניח כי הדבר יצר עבורו מורכבות בלתי מבוטלת אשר הקשתה עליו (מבחינות שונות) לעמוד בסד הזמנים הקבוע בדין. בכך יש כדי להוות שיקול ממשי למתן ארכה. לנתון האמור מצטרפת העובדה, כי תקופת האיחור אינה ארוכה מאד (וזאת בין שתימנה מן המועד שצוין על ידי המבקש ובין מן המועד שננקב על ידי המשיב); וכי תגובת המשיב אינה כוללת אינדיקציה להסתמכות מיוחדת על תקופת האיחור דווקא.

על רקע האמור ומשאיזנתי בין השיקולים השונים, סבורני כי מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" אשר יש בו כדי להצדיק מתן ארכה להגשת בקשת רשות הערעור (וזאת מבלי להתנות את מתן הארכה בתשלום הוצאות, כפי בקשת המשיב). בנסיבות העניין ובשים לב לזמן אשר חלף ממועד מתן פסק הדין, רואה אני לקבוע כי המבקש יהא רשאי להגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום 14.5.2015 . דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.

המזכירות תמציא החלטה זו לידי הצדדים ללא דיחוי, וכן תעדכן את המבקש טלפונית בדבר תוכנה תוך ביצוע תרשומת מתאימה בתוכנת "ניהול התיקים".