בש"א 2081/07 דוד דוד נ. סולומון חברה לבניה ופיתוח בע"מ

בפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשלוש תובענות הנוגעות לליקויי הבנייה שנתגלו בבניין דירות בבאר-שבע, שנבנה על ידי המשיבה 1.

התובענה הראשונה שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תובענה שהוגשה ביום 8.6.03 לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע על ידי המשיב 8, אחד מהדיירים בבניין, נגד המשיבה 1 (להלן: התובענה הראשונה ). עניינה של התובענה הראשונה הוא בטענתו של המשיב 8 בדבר הפרת הסכם מכר, הנוגע לדירה שנמכרה לו על ידי המשיבה 1, ולנזקים שאירעו לו כתוצאה מליקויי הבנייה. במסגרת תובענה זו שלחה המשיבה 1 הודעות לצד שלישי למבקש ולמשיבים 4-2, שנשכרו על ידי המשיבה 1 לביצוע עבודות שונות במהלך הקמת הבניין. התובענה השנייה, שאיחוד הדיון בה מבוקש, היא תובענה שהוגשה ביום 10.3.05 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על ידי המשיבה 9 ודיירים נוספים בבניין נגד המבקש, המשיבה 1 והמשיבים 7-5, שיזמו על-פי הנטען את הקמת הבניין (להלן: התובענה השנייה ). עניינה של תובענה זו הוא בנזקים שנגרמו לדירות התובעים כתוצאה מליקויי הבנייה. התובענה השלישית שאיחוד הדיון בה מבוקש היא תובענה שהוגשה ביום 17.1.07 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על ידי המשיבה 1 ושהנתבעים בה הם המשיבים 7-2 (להלן: התובענה השלישית ). בתובענה זו עותרת המשיבה 1, שהיא כזכור החברה שבנתה את בניין המגורים שבו עוסקות התובענות השונות, לשיפוי על הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, על ידי המשיבים 7-2.

המבקש טוען כי יש לאחד את הדיון בשלוש התובענות משום ששלושתן נוגעות לאחריות לליקויי הבנייה שאירעו באותו מבנה מגורים והן מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות. המשיבים 7-2 תומכים בעמדתו של המבקש לעניין איחוד הדיון. המשיבות 1 ו-9 מתנגדות לאיחוד הדיון המבוקש. לטענתן שלוש התובענות נוגעות לעילות שונות, מתבקשים בהן סעדים שונים והן נמצאות בשלבים שונים מבחינה דיונית. בנסיבות אלה יביא איחוד הדיון בתובענות, לטענת המשיבות 1 ו-9, לסרבול ההליכים וסיבוכם. המשיב 8 מתנגד אף הוא לאיחוד הדיון בתובענות, שכן טענותיו בתובענה הראשונה מתייחסות להסכם המכר שנכרת עימו ולא לירידת ערך הדירה כתוצאה מליקויי הבנייה. כן מציין המשיב 8 כי אין זהות מלאה בין בעלי הדין בשלוש התובענות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. על אף ששלוש התובענות עוסקות באחריות לליקויי הבנייה שנתגלו באותו בניין אין די בכך בנסיבות המקרה שלפנינו כדי להורות על איחוד הדיון. במסגרת התובענה הראשונה, המתבררת בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הוגשו תצהירי עדות מטעם בעלי הדין וכן הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים ומטעם מומחים שמונו על ידי בית המשפט. במסגרת תובענה זו אף מתנהל הליך גישור בין המשיב 8 למשיבה 1. בתובענה השנייה הושג הסכם פשרה בין כל התובעים, למעט המשיבה 9, לבין המשיבה 1. הסכם פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין, כך שכיום תלויה ועומדת במסגרת תובענה זו רק תובענתה של המשיבה 9. התובענה השלישית, לעומת זאת, איננה תובענה של דיירים בבניין, אלא מדובר בתובענה של המשיבה 1, שבנתה את הבניין, נגד בעלי המקצוע והיועצים שאחראים לטענתה לשקיעת הבניין ולנזקים שאירעו לה. בתובענה זו טרם הוגשו כתבי הגנה על ידי כל הצדדים. מן המתואר לעיל, עולה כי שלוש התובענות נמצאות בשלבים שונים מבחינה דיונית ועל אף ששלושתן נוגעות לליקויי הבנייה באותו בניין, הרי הן מבוססות על טענות עובדתיות ומשפטיות שהחפיפה ביניהן היא חלקית בלבד. בנסיבות אלה איחוד הדיון בשלוש התובענות יביא לסרבול ההליכים והארכתם, וזאת בניגוד לתכלית העומדת ביסוד סמכותו של נשיא בית המשפט העליון על-פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך-דין בסך 2,000 ש"ח לטובת כל אחד מהמשיבים 1, 8 ו-9.