בש"א 2131/06 שמואל קלבו נ. יוסף שלו

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער עד למועד הגשתה בפועל.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה אשר דחה ברוב דעות ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום במסגרתו חויב המבקש להשיב למשיב סכום כסף במסגרת הפסקת פעילותו בחברה אשר שניהם (יחד עם אדם נוסף) היו בעלי מניותיה. פסק הדין ניתן ביום 24.1.06 בהעדר הצדדים והומצא למבקש ביום 29.1.06 . הבקשה שלפני הוגשה ביום 8.3.06 .

2.לפי הנטען בבקשה, ימים ספורים לאחר קבלת פסק הדין, המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי בבקשה להמשך ייצוגו לצורך הגשת בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית משפט קמא. עוד נטען כי הליך הבירור באשר לזכאותו של המבקש לסיוע נמשך כשבועיים, ורק ביום 26.2.06 , בסמוך לתום המועד להגשת הליך, הוחלט להיעתר לבקשה ובא כוחו של המבקש הוסמך לייצגו. לטענת ב"כ המבקש, נוכח הזמן הקצר שנותר על מנת להגיש את ההליך, הוא פנה למחרת היום לב"כ המשיב, במכתב ששוגר אליו באמצעות פקסימיליה, ובו הודיע לו על כוונתו להגיש בקשה הארכת מועד להגשת הליך וביקש את הסכמתו לכך. משלא נענה, התקשר למשרדו של ב"כ המשיב למחרת היום. לטענתו, בשיחה זו, הודיע לו בא כוח המשיב כי עליו לבקש את הסכמת מרשו לבקשה.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקש לא הוכיח מתי בדיוק פנה ללשכה לסיוע משפטי, מה גם שאין בפניה כזו משום "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. כמו כן, לטענתו, היה על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בחוק להגשת הליך. עוד טוען ב"כ המשיב כי בשיחה שהתקיימה בינו לב"כ המשיב, הוא הודיע לו כי המשיב אינו מסכים להארכת מועד, וכי רק אם יחול שינוי בעמדתו ימסור על כך לב"כ המבקש. עוד נטען כי ב"כ המבקש לא פירט טענותיו לגבי סיכויי ההליך.

3.אכן, ב"כ המבקש לא ציין בבקשה מתי בדיוק פנה המבקש ללשכה לסיוע משפטי בבקשה להמשך ייצוגו. כמו כן, יש טעם בטענת ב"כ המשיב שעל ב"כ המבקש היה להגיש בקשה להארכת מועד מיד כאשר הסתמן כי המשיב אינו מסכים, ככול הנראה, למתן ארכה כאמור. יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל נוכח הצטברות הנסיבות הבאות. ראשית , הצורך בהארכת מועד נבע במקרה דנן, לפחות בעיקרו, מהתמשכות ההליכים בלשכה לסיוע משפטי אשר בחנה את זכאותו של המבקש, על פי אמות המידה הנבחנות על ידה, להמשך ייצוגו בבית משפט זה. נוכח הימשכות הליכים אלה, אשר לפחות חלקה נבע מסיבות חיצוניות שאינן קשורות להתנהלות המבקש ובא כוחו, מצא עצמו ב"כ המבקש בסד זמנים אשר קשה היה לעמוד בו. שנית , ב"כ המבקש טרח לעדכן את ב"כ המשיב, בתוך המועד הקבוע בחוק להגשת ההליך, הן באמצעות מכתב והן טלפונית, כי בכוונת מרשו להגיש בקשת רשות לערער והוא ביקש הארכת מועד להגשתו. בנסיבות אלה, ונוכח אורך האיחור (8 ימים), לא השתכנעתי כי המשיב הסתמך על אי הגשת ההליך וגיבש עקב כך ציפייה ביחס לסופיות ההליכים. שלישית , נוכח חילוקי הדעות שהתגלעו בפסק דינו של בית משפט קמא, אין לקבוע בשלב זה, ולצורך ההליך שלפני, כי סיכויי ההליך קלושים. טעמים אלה, בהצטברם יחד, מצדיקים היעתרות לבקשה. המועד להגשת בקשת רשות לערער מוארך אפוא עד למועד הגשתה בפועל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.