בש"א 2156/97נוה צפון בע"מ נ. עירית נהריה

1.שני מבנים, המהווים בית משותף כמשמעותו בסעיף 59 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 בנויים על חלקה 68 בגוש 1817 בנהריה. המבנה נשוא הדיון שלפנינו, שבבעלותה של המבקשת גובל ברח' ויצמן, והמבנה האחר גובל ברח' רמז, המקביל לו. עירית נהריה - היא המשיבה שלפנינו - תבעה מהמבקשת היטל סלילתו מחדש של רח' רמז והוא - לפי סעיף 1 לחוק עזר לנהריה (סלילת רחובות), התשמ"ח - 1988 (להלן - חוק העזר). טענתה של המבקשת שהמבנה שבבעלותה אינו "נכס גובל" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק העזר נדחתה על ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. לפני בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בענין זה.

2.נחה דעתי שאין טענות המבקשת מצדיקות מתן רשות לערער בגלגול שלישי: ככל שהמדובר בהגדרת "נכס גובל" שבחוק העזר לא שוכנעתי שהערכאות שדנו בענין לפני שגו, כאשר קבעו שההגדרה הרחבה שבסעיף 1 חלה על המקרה שלפני ,הואיל וקיים שביל גישה המחבר את שני הרחובות ומאפשר גישה מהמבנה של המבקשת גם לרח' רמז. טענה אחרת של המבקשת שלא נדונה על ידי הערכאות שקדמו לי, היא שחוק העזר מרוקן מתכנו את סעיפים 54 ו- 59 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, אך לדידי אין כל קשר בין שני העניינים, שהדין החל על בית משותף, המורכב ממבנים או מאגפים, לחוד והדין החל על היטל סלילה לחוד.

3.עוד טענה המבקשת שאין להבחין בין עניינה לבין עניינה של חלקה אחרת, סמוכה, חלק 97 באותו גוש, שפוצלה והפכה לשתי יחידות רישום נפרדות מעניינה של המבקשת; והנה שם, לא חוייבו בעלי המבנה הגובל ברחוב ויצמן בהוצאות הסלילה מחדש של רח' רמז; בפועל המדובר בטענה של אפלייה, אך מעיון בחומר שהובא לפני מתברר שהיא לא הועלתה בכתב הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי והיא לא נדונה על ידי הערכאות שקדמו לי. לפיכך אין היא מצדיקה אף היא שתנתן בגינה רשות לערער בגלגול שלישי לבית משפט זה, בלא שמחווה אני את דעתי לגביה, לגופו של הענין.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד 7,500.- ש"ח.