בש"א 22/04 בש"א 22/04

המערער עתר בפני כבוד הרשם ע' שחם להפחתת העירבון שנקבע לו, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש. כבוד הרשם קבע, כי המערער לא ביסס את טענתו בדבר מצב כלכלי קשה, המצדיק היעתרות לבקשתו. המערער, כך קבע כבוד הרשם, מיוצג על-ידי עורך-דין, ו"אינו מניח תשתית משמעותית בדבר מצבו הכלכלי. לא ניתנו פרטים על רכושו, לא הובהר כיצד מתקיימת משפחתו מן הסך האמור [קיצבה בסך 1,600 ש"ח בחודש אשר לפי טענת המערער הוא מתקיים ממנה], לא ניתנו פרטים על הוצאות המשפחה, לא צורפו דפי חשבון בנק, ולא נמסרו פרטים על חסכונות או פקדונות. אף לא הובהר האם נעשה ניסיון כלשהו לגייס את סכום הערבון מאת צדדים שלישיים, ומה עלה בגורל ניסיון זה". יחד עם זאת, לאור העובדה שאין המדובר בהליך רחב היקף או מורכב במיוחד, ולאור ההוצאות שהוטלו בערכאות הקודמות ומעמדם היחסי של הצדדים, העמיד כבוד הרשם את סכום העירבון על 20,000 ש"ח.

מכאן הערעור, אשר בו חוזר המערער על טענותיו. דא עקא, אין המערער מגלה עילה להתערב בשיקול דעתו של כבוד הרשם בקביעת גובה העירבון. יצוין, כי גם עתה אין טענתו של המערער, בדבר חוסר יכולתו לעמוד בסכום העירבון שנקבע, מבוססת דיה.

הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.