בש"א 2206/07 שוודיה חברה לבניה והשקעות בע"מ נ. שלומית בר-דרור

זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם י' מרזל מיום 8.2.07, בה נדחתה בקשת המערערת לפטור מהפקדת עירבון בסך 30.000 ₪ שהושת עליה או לחלופין להמרתו בבטוחה אחרת.

1.

במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שהורה על פירוקה של המערערת, הגישה המערערת בקשה לפטור מהפקדת עירבון או להמרתו בהעמדת חנויות ומשרדים במבנה מסחרי שבבעלותה כערובה. בהחלטתו קבע כבוד הרשם כי המערערת לא הוכיחה כדבעי את מצבה הכלכלי ולא

הבהירה האם ביכולתה לגייס את כספי העירבון ממנהלה ומבעלי מניותיה. כמו כן, נקבע כי המערערת לא שילמה את מלוא ההוצאות בהם חוייבה בבית המשפט קמא ויש בכך כדי לעורר חשש כי היא עלולה שלא לשלם הוצאות אם ייפסקו נגדה בהליך הערעור. בכל הנוגע להמרת העירבון בבטוחה אחרת קבע הרשם כי בעל דין חייב להפקיד ערובה זמינה להבטחת הוצאות הצד שכנגד וכי במקרה דנן אין וודאות באשר למצב הזכויות בנכס המקרקעין המוצע מאחר שמימושו כרוך בהליך של כינוס נכסים. כמו כן, נקבע כי הנכס שהוצע אינו "ערובה סבירה אחרת" משום שלא ניתן לקבוע מהו הסכום שיעמוד לטובת הוצאות המשיבים, אם בכלל, לאחר מימושו בהינתן הנושים השונים הזכאים להיפרע מתמורתו.

2.

על החלטה זו מלינה המערערת בפניי. לטענתה טעה הרשם בדחותו את הבקשה שכן בית משפט קמא כבר קבע כי היא נתונה במצב של חדלות פירעון ומנהלה ובעלי מניותיה אף הציגו ראיות המעידות על כך שהם נתונים בחובות כבדים ואינם מסוגלים לשלם שכר טרחה עבור ייצוגם המשפטי. עוד טוענת המערערת כי מעריכת מאזניה עולה כי בסופו של פירוק יוותרו בקופה די כספים כדי להשיב חובות לנושים ולשלם למשיבים את הוצאותיהם בהנחה שהערעור יידחה. המערערת מוסיפה וטוענת כי עמדת המשיבים בבקשת הפירוק לפיה המערערת חדלת פירעון אינה מתיישבת עם התעקשותם על הפקדת עירבון בטענה כי יש לה יכולת כספית. לבסוף טוענת המערערת כי אין זה מוצדק לסגור בפניה את שערי בית המשפט ולגרום לחיסולה מבלי שתינתן לה האפשרות להישמע בהליך הערעור.

3.

דין הערעור להידחות. שיקול הדעת המסור לרשם בסוגיית הערובה להוצאות הנו רחב ואך לעתים רחוקות יימצא טעם המצדיק התערבות בשיקול דעת זה. במקרה דנן איזן כבוד הרשם באופן ראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין ואף נימוקיו לעניין המרת הפיקדון הכספי בנכס המקרקעין מקובלים עלי לחלוטין. לא מצאתי, אפוא, כל הצדקה להתערב בהם והוא הדין ביתר טעמיו לדחיית הבקשה.

אשר על כן, הערעור נדחה.