פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2214/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשים:
1. אפרים בנימיני
2. פנינה בנימיני
נ ג ד
המשיבות:
1. רחל אזימוב
2. עו"ד רינה אורון מזרחי
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בע"א 5131/10 מיום 7.3.2013 בשלושים ימים, עד ליום 23.4.2013.
המבקשים טוענים כי יש להיעתר לבקשת הארכה נוכח מורכבותן, רגישותן וחשיבותן של הסוגיות העולות בפסק הדין נשוא ההליך, אשר הפך באופן תקדימי את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כן טוענים המבקשים כי עם היוודע פסק הדין למערערת 2 הדרדר מצבה הגופני והנפשי.
המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה המועד הקצר שנקבע להגשת עתירה לדיון נוסף נועד להביא סוף להתדיינות, ועוד היא טוענת כי בניגוד לנטען פסק הדין אשר ניתן פה אחד אינו מצדיק קיומו של דיון נוסף, וכי הטענה בדבר מצבה הרפואי של המערערת 2 לא הוכחה כדבעי.
המשיבה 2 לא הגישה תגובה לבקשה (ומזכירתה הודיעה כי תעדר עד לאחר חג הפסח), אך משלא נטלה חלק בהליך שהתנהל בבית משפט זה (וראו החלטה מיום 31.5.2011) לא מצאתי לנכון לעכב את מתן ההחלטה בבקשה.
2.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה. אכן ככלל פרק הזמן הקבוע בדין להגשת עתירה לדיון נוסף אמור להספיק לבעלי הדין לצורך כך, ובצדק ציינה המשיבה 1 כי המועד להגשת ההליך נמנה ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד המצאתו.
יחד עם זאת, גם בהתחשב באמור הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע לכך בדין. סבורני כי בנסיבות אלו ומשלא שוכנעתי כי יגרם למשיבה 1 נזק ממשי כתוצאה מהארכת המועד המבוקשת ונוכח הסוגיות המתעוררות בפסק הדין, יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת ההליך, אך לא למלוא התקופה שנתבקשה, ובנסיבות העניין מצאתי להאריכו עד ליום 10.4.2014. בשולי הדברים ובהתייחס לבקשת המשיבה 1 בעניין יצוין כי אין מקום להתנות את מתן הארכה בתשלום ההוצאות שנפסקו בהליך, וכי לאחר שתוגש העתירה ייקבע עירבון אותו יהיה על המבקשים להפקיד להבטחת הוצאות המשיבה 1.
המבקשים יציינו בפתח העתירה לדיון נוסף את דבר הארכה ויצרפו החלטתי זו כנספח, והמזכירות תתייקה בתיק השופט. כן תמציא המזכירות החלטה זו לצדדים, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, י"ג בניסן תשע"ג (24.3.2013).
ליאת בנמלך
ר ש
מ ת