בש"א 2215/22 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ. בן רוזנטל

1.

לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון בת"א 14471-05-20 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא, עם הדיון בתא"מ 20233-08-19 המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

2.

כעולה מהבקשה ומנספחיה, שני ההליכים נסובים על נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב אותה תאונת דרכים. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה.

3.

המשיב 1 מסכים לבקשה, ואילו המשיב 2 מתנגד לה. בתגובתו לבקשה מיום 15.4.2022, טען המשיב 2 כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל המתנהלים בפני בית המשפט המחוזי מרכז (

פש"ר 31808-09-19). משכך, לטענתו, לא ניתן לאחד את התובענות שכן ישנו "הבדל באיזה תיק הוא קיבל אישור המנהל המיוחד לנהל ובאיזה לא ". כן נטען כי מדובר בשני הליכים שונים, שכן התביעה המתנהלת בכפר סבא הינה תביעת נזקי רכוש כנגד המשיב 2, ואילו התביעה המתנהלת בתל אביב-יפו הינה תביעה של המשיב 2 נגד חברת הביטוח שלו, היא המבקשת. עוד נטען כי ההליך המתנהל בבית המשפט בתל אביב מצוי בשלבים מתקדמים, שכן כבר הוגשו בו ראיות מטעם המשיב 2 והמבקשת. כן נטען כי הבקשה לאיחוד הוגשה בשיהוי רב, בשים לב לכך שהתובענות שאיחודן מבוקש הוגשו בשנת 2019 (שלום תל אביב-יפו) ובשנת 2020 (שלום כפר סבא). עוד נטען כי אין מדובר באותם בעלי דין בשתי התביעות, וכן כי העילות המשפטיות והנושאים העובדתיים אינם זהים.

4.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיב 2, לא ראיתי להיעתר לה.

אכן, הטעמים שנמנו בבקשה, קידום יעילות דיונית ומניעת הכרעות סותרות – הם טעמים שככלל עשויים להצדיק היעתרות לבקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים, בפרט ששני ההליכים עוסקים באותה התאונה. יחד עם זאת, בנסיבות ענייננו, קיימים שיקולים נוספים המטים את הכף לדחיית הבקשה.

אף שההליך המאוחר הוגש לבית משפט השלום בכפר סבא בחודש מאי 2020, הוגשה הבקשה להעברתו כשנתיים לאחר הגשתו, מבלי שניתן טעם מספק לכך. בינתיים התקדמו ההליכים, נתקיימו קדמי משפט, וניתנו הוראות להגשת תצהירים.

בנסיבות אלה, יש לדחות את הבקשה.