פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2273/10 - א'
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשים:
1. נחמיה עורקבי
2. אסתר עורקבי
נ ג ד
המשיבה:
מלכה לוי
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי שדחה את ערעור המבקשים על פסק-דין של בית המשפט לענייני משפחה. אין מקום להארכת המועד המבוקשת. פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן בנוכחות המבקשים ובאת כוחם ביום 4.2.2010. משכך, הבקשה שלפניי – מיום 21.3.2010 – הוגשה כשבועיים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור. בבקשה זו עותרים המבקשים להארכת מועד עד ליום 26.4.2010. הם מנמקים את הבקשה בטענה כי הם לא שיערו שבית המשפט המחוזי יידחה את ערעורם, ועל כן לא היו ערוכים מבחינה כלכלית להגשת בקשת רשות ערעור. המבקשים טוענים כי אובדן הנכס נשוא המחלוקת, שעבורו שילמו במיטב כספם, מדיר מנוחה מעיניהם, וכי הנזק שייגרם להם אם לא תינתן הארכה המבוקשת גבוה מן הנזק שעלול להיגרם למשיבה אם תתקבל בקשתם.
לא הוצג לפניי טעם מיוחד להארכת המועד המבוקשת. הבקשה הוגשה, כאמור, כשבועיים לאחר חלוף המועד. זהו איחור לא מבוטל, מה עוד שהארכת המועד המבוקשת היא לתקופה ארוכה. הטענה כי המבקשים לא שיערו שערעורם לבית המשפט המחוזי יידחה, אין בכוחה להצדיק את הבקשה שלפניי ובוודאי אין היא מהווה "טעם מיוחד". בפרט לא מצאתי מדוע לא ניתן היה להגיש ולוּ את הבקשה להארכת מועד, בתוך התקופה הקבועה בדין להגשת בקשת רשות ערעור. לא למותר להדגיש כי המבקשים מיוצגים היום על-ידי עורכת הדין שייצגה אותם בבית המשפט המחוזי; וכי הטענה בדבר קושי כלכלי נטענה בעלמה, ללא פירוט וללא גיבוי בתצהיר. במצב הדברים הנוכחי, ולאחר שהבאתי בחשבון גם את סיכויי ההליך ב"גל גול
שלישי" להצליח, שאינם נראים גבוהים כלל וכלל, באתי למסקנה כי אינטרס המשיבה לסופיות הדיון ראוי לו שיקבל במקרה זה מעמד בכורה.
אשר על כן הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' ניסן תש"ע
(22.3.2010).
גיא שני
ר ש ם