החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 2274-23 בש"א 2274-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שהוגשה כארבעה חודשים לאחר המועד האחרון. אישורי המחלה של בא-כוח המבקשת לא כיסו את כל התקופה, ולא הוסבר מדוע לא הוגשה בקשה בתקופות שבהן לא נמנע הדבר. לא נמצא טעם מיוחד המצדיק הארכה, והמבקשת חויבה בהוצאות.

העובדות

המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין חלף ביום 13.11.2022, והבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 19.3.2023. המבקשת צירפה אישורי מחלה של בא-כוחה לתקופות שונות במהלך התקופה. המשיבות התנגדו לבקשה וטענו כי לא הוצג טעם מיוחד וכי התגבש אינטרס הסתמכות בדבר סופיות הדיון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי כאשר הבקשה הוגשה בחלוף למעלה מארבעה חודשים מהמועד האחרון להגשת הערעור?
  2. 2.האם אישורי מחלה של בא-כוח המבקשת מהווים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, כאשר לא הוסבר מדוע לא הוגשה בקשה בתקופות שבהן לא נמנע הדבר?

הלכות

  1. 1

    בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שהוגשה בחלוף למעלה מארבעה חודשים מהמועד האחרון, ללא הסבר מספק לאי הגשתה במהלך תקופות שבהן לא הייתה מניעה, אינה מעלה טעם מיוחד המצדיק הארכה.

    ״בבקשה לא הובהר מדוע הערעור דנא לא הוגש במהלך התקופה שבין יום 2.2.2023 לבין יום 9.2.2023״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש לבחון האם ניתן היה לפעול להגשת הבקשה באמצעות עורך דין אחר טרם חלוף המועד, בשים לב לכך שהמבקשת יוצגה על ידי עורכי דין שונים.

    ״בבקשה לא הובהר מדוע לא פעלה המבקשת להגשת בקשת הארכה טרם חלוף המועד באמצעות עורך דין אחר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • ערעור
  • בא-כוח המבקשת
  • אינטרס הסתמכות
  • סופיות הדיון
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בש"א 2274/23

בבית המשפט העליון

בש"א 2274/23

לפני:

כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי

המבקשת:

חיים אביגיל

נ ג ד

המשיבים:

1. רשות מקרקעי ישראל

2. רשם המקרקעין

3. רשות הפיתוח

4. אריאל טל

5. נתיבי ישראל- החברה הלאומית

לתשתיות תחבורה

בקשה להארכת מועד לנקיטת

הליך ערעורי מיום 19.3.2023; תשובת המשיבים 3-1 מיום 29.3.2023; תשובת המשיבה 5

מיום 29.3.2023

החלטה

1.לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' הנשיא א' פרקש) בת"א 12404-03-16 מיום 28.8.2022 (להלן: פסק הדין). במסגרת ההליך קמא, הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים לקבלת קרקע חליפית בגין הפקעה של מקרקעין, ולחלופין פיצויי הפקעה בסך של 30 מיליון ש"ח. בפסק הדין התקבלה תביעת המבקשת נגד המשיבה 5, ונקבע כי עליה לשלם למבקשת פיצויי הפקעה בסך של 115,378 ש"ח. התביעה נגד יתר המשיבים נדחתה.

2.המועד האחרון להגשת הערעור על פסק הדין חלף ביום 13.11.2022, ואילו הבקשה להארכת מועד, אשר לה צורפה הודעת הערעור, הוגשה ביום 19.3.2023, היינו בחלוף למעלה מארבעה חודשים מהמועד האחרון להגשת הערעור. בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי הגשת הערעור במועדו נמנעה בגין מחלת בא-כוח המבקשת. לבקשה צורפו אישורי מחלה עבור הימים 1.2.2023-9.11.2022, וכן עבור הימים 28.2.2023-10.2.2023. כן נטען, כי המשיבים לא גיבשו אינטרס הסתמכות בדבר סופיות הדיון, וזאת מאחר שהמבקשת הבהירה להם בהזדמנויות שונות שבכוונתה להגיש ערעור ואף סירבה לקבל את דמי הפיצוי שנפסקו לטובתה בפסק הדין. בבקשה נטען עוד כי דחיית הבקשה תגרום למבקשת נזק בלתי הפיך וכי סיכויי הערעור גבוהים.

3.המשיבות 3-1 ו-5 מתנגדות לבקשה, וטוענות כי היא אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק להיעתר לה. כמו כן, המשיבות 3-1 טוענות בתשובתן כי עם חלוף המועד לנקיטת הליך ערעורי התגבש אינטרס ההסתמכות של המדינה בדבר סופיות הדיון, וכי בא-כוח המבקשת לא עדכן את המשיבות 3-1 בדבר כוונת המבקשת להגיש ערעור על פסק הדין.

4.לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.כאמור, בקשת הארכה דנא הוגשה בחלוף למעלה מארבעה חודשים מהמועד האחרון להגשת הערעור. המבקשת אמנם צירפה לבקשתה אישורי מחלה המתייחסים לתקופה של כמעט שלושה וחצי חודשים, ואולם בבקשה לא הובהר מדוע הערעור דנא לא הוגש במהלך התקופה שבין יום 2.2.2023 לבין יום 9.2.2023, וכן במהלך התקופה שבין יום 1.3.2023 לבין יום 16.3.2023, ולכל הפחות מדוע לא הוגשה בתקופות אלה בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי. עוד אציין כי בבקשה לא הובהר מדוע לא פעלה המבקשת להגשת בקשת הארכה טרם חלוף המועד באמצעות עורך דין אחר, וזאת בעיקר בשים לב לכך שהיא הייתה מיוצגת על-ידי עורכי דין שונים בבית המשפט קמא וכן לנוכח חלוף הזמן הרב ממתן פסק הדין ומחלוף המועד האחרון להגשת ערעור.

6.אשר על כן, במכלול נסיבות העניין, מצאתי כי הבקשה אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת, ודינה להידחות.

7.המבקשת תישא בהוצאות המשיבות 3-1 בסך של 1,000 ש"ח ובהוצאות המשיבה 5 בסך של 1,000 ש"ח.

ניתנה

היום, י"ג בניסן התשפ"ג (4.4.2023).

ליאור משאלי שלומאי

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שהוגשה בחלוף למעלה מארבעה חודשים מהמועד האחרון, ללא הסבר מספק לאי הגשתה במהלך תקופות שבהן לא הייתה מניעה, אינה מעלה טעם מיוחד המצדיק הארכה.
  2. 2יש לבחון האם ניתן היה לפעול להגשת הבקשה באמצעות עורך דין אחר טרם חלוף המועד, בשים לב לכך שהמבקשת יוצגה על ידי עורכי דין שונים.