בש"א 2281/19 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

זוהי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ברת"ק 36194-09-18 (כבוד השופט ע' טאהא ) מיום 23.1.2019 שבגדרו הופחת סכום ההוצאות שהושת על המבקש בארבעה פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט לתביעות קטנות.

2.

המבקש, אסיר המרצה את עונשו בכלא דקל, טוען בבקשתו כי הגיש את ההליך באיחור (העומד על כחודש ימים) לנוכח "עיכוב בשב"ס בבית הסוהר" ולעניין זה טוען המבקש כי אופן הטיפול במכתבים של אסירים בבית הסוהר "הינו מספר שבועות". המשיבה מתנגדת מצידה לבקשה להארכת מועד.

3.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו". השאלה האם קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים את מתן הארכה אינה מתמצית ברשימה סגורה של מקרים והיא נבחנת בכל מקרה על פי נסיבותיו הפרטניות לאחר איזון בין מגוון שיקולים (ראו בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה ,

פסקה 9 (10.12.2013)). איני סבור כי טענותיו הלקוניות של המבקש מגבשות "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת ולו מן הטעם שטענות אלה לא נתמכו בתצהיר ובהיעדר ביסוס עובדתי כלשהו. חשוב לציין בהקשר זה כי בתשובתה לבקשה טענה המשיבה כי מבדיקה שנערכה בשירות בתי הסוהר עולה כי בין החודשים ינואר למרץ 2019 לא נמצא כל תיעוד לכך שהמבקש ניסה לשלוח לבית משפט זה דברי דואר. זאת ועוד, בחינה לכאורית של סיכויי ההליך אינה מצדיקה אף היא היעתרות לבקשה ובהקשר זה יצוין כי עסקינן בבקשה להגשה באיחור של הליך ערעורי ב"גלגול שלישי" המתמקד בסוגיה של הוצאות משפט ועל רקע זה נראה על פני הדברים כי בפני המבקש ממילא הייתה עומדת משוכה לא פשוטה בערכאת הערעור.

4.

סיכומו של דבר הוא שהמבקש לא הציג "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה ולכן דינה להידחות. הבקשה נדחית אפוא ובנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.