החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 2289/06 דיור מעולה (ע.א.ק.)בע"מ נ. עירית רמת גן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן בהעדר הצדדים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הארך את המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן בהעדר הצדדים, למרות איחור של יום אחד. נקבע כי טעות במניין הימים אינה טעם מיוחד כשלעצמה. בנסיבות שבהן פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ולא הוכחה הסתמכות או נזק, לא נוצרה למשיבה חסינות דיונית.

העובדות

המבקשת תבעה למתן צו הצהרתי לביטול הסכם מכר. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בהעדר הצדדים ביום 22.1.06. פסק הדין הומצא לב"כ המערערת ביום 25.1.06, והבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 13.3.06, באיחור של יום אחד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טעות שבדין בעניין מניין הימים מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור?
  2. 2.האם הוכחה הסתמכות המשיבה על אי הגשת הערעור במועד או נזק שנגרם לה עקב כך?

הלכות

  1. 1

    טעות שבדין בעניין מניין הימים אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד להארכת מועד.

    ״אכן, טעות שבדין בעניין מנין הימים אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד להארכת מועד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, על המשיבה להבהיר כיצד הסתמכה על אי הגשת הערעור במועד, והיעדר הסתמכות או נזק מונע מתן חסינות דיונית.

    ״במצב דברים זה, על המשיבה היה להבהיר כיצד הסתמכה על אי הגשת הערעור במועד, כאשר היא לא ידעה כלל מתי הומצא פסק הדין לב"כ המערערת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • טעם מיוחד
  • טעות שבדין
  • העדר הצדדים
  • חסינות דיונית
  • נזק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

2289/06 - א'

בפני:

כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ

המבקשת:

דיור מעולה (ע.א.ק.) בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

עיריית רמת גן

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר דחה את תביעת המבקשת ליתן צו הצהרתי לפיו הסכם מכר אשר נחתם בינו לבין המשיבה בטל וחסר כל תוקף. פסק הדין ניתן ביום 22.1.06 בהעדר הצדדים והומצא למשרדו של ב"כ המערערת ביום 25.1.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 13.3.06, קרי באיחור של יום אחד. לטענת ב"כ המערערת, האיחור נבע מטעות בתום לב אשר ארעה נוכח העובדה כי בחודש פברואר ישנם 28 יום בלבד. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.אכן, טעות שבדין בעניין מנין הימים אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד להארכת מועד. אף אין בידי לקבוע, על פני הדברים, כי סיכויי ההליך טובים. יחד עם זאת, פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים. במצב דברים זה, על המשיבה היה להבהיר כיצד הסתמכה על אי הגשת הערעור במועד, כאשר היא לא ידעה כלל מתי הומצא פסק הדין לב"כ המערערת. כזאת לא עשתה, ובשים לב למשך האיחור, לא מצאתי כי המשיבה אכן הסתמכה על אי הגשת הערעור או כי נגרם לה נזק עקב כך. בנסיבות אלה, אין לקבוע כי המשיבה גיבשה חסינות דיונית מפני דיון נוסף בערכאת ערעור.

התוצאה היא, אפוא, שהמועד להגשת ערעור מוארך עד ליום הגשתו בפועל. המזכירות תצרף החלטה זו לתיקי השופטים אשר ישבו בדין בערעור שייפתח בעקבות החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ו בניסן תשס"ו (24.4.2006).

שושנה

ליבוביץ

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טעות שבדין בעניין מניין הימים אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד להארכת מועד.
  2. 2כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, על המשיבה להבהיר כיצד הסתמכה על אי הגשת הערעור במועד, והיעדר הסתמכות או נזק מונע מתן חסינות דיונית.