בש"א 2325/08 גאולה עצמון נ. בנק דיסקונט לישראל בע''מ

1.

המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בתל-אביב נגד המערערת ונגד בעלה, המשיב 2. בית המשפט דחה את בקשת הרשות להתגונן שהגישה המערערת. בעקבות זאת ניתן פסק דין על יסוד התביעה. המערערת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הערעור נדחה ביום 12.11.07. המערערת פנתה לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (רע"א 10815/07). בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור היא עתרה למתן פטור מאגרה ומעירבון. כבוד הרשם (השופט י' מרזל) קיבל ביום 25.2.08 את הבקשה בעניין האגרה בעוד שדחה אותה באשר לעירבון וקבע כי על המערערת להפקיד עירבון בסך 10,000 ש"ח.

2.

כבוד הרשם מוכן היה להניח כי יכולתה הכלכלית של המערערת הינה דלה ועל כן פטר אותה מן החובה לשאת באגרה. לעומת זאת, בכל הנוגע לעירבון סבר כבוד הרשם כי אין יסוד למתן פטור, בשל כך שסיכויי ההליך אינם טובים.

3.

נראה לי כי צדק כבוד הרשם בהחלטתו. עיינתי בחומר, כולל זה שבבקשת רשות הערעור, ומצאתי כי קביעתו של כבוד הרשם בעניין סיכוייה של הבקשה לרשות ערעור נכונה היא. חובה לזכור שמדברים אנו על הליך המכונה "גלגול שלישי". בית משפט השלום לא קיבל את טענותיה של המערערת ולאחריו דחה אף בית המשפט המחוזי את השגותיה. כידוע, מבקש בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי ניצב בפני רף גבוה, ואולי נכון יותר לומר, גבוה מאוד. לכאורה, בבקשת רשות הערעור אין מועלות טענות בעלות אופי עקרוני, המצדיקות פתיחת שעריה של ערכאת ערעור נוספת. המערערת מפנה לכך שבהליך קודם בבית משפט זה הוחלט לעכב את ביצועו של פסק הדין שניתן בבית משפט השלום (רע"א 3676/04, החלטה מיום 17.10.04). דא עקא, אותה החלטה ניתנה לפני שערכאת הערעור הראשונה, היא בית המשפט המחוזי, אמרה את דברה. ברור שהמצב שונה כיום, לאחר דחייתו של הערעור. זאת ועוד, יש הבדל בין השיקולים הנשקלים לעניין בקשה לפטור מאגרה ביחס לאלה הנבחנים באשר לעירבון. בהקשר לעירבון יש ליתן משקל גובר, לעומת אגרת משפט, לאינטרס של המשיב, ובמיוחד כך מקום שמדובר בגלגול שלישי, ולאחר ששתי ערכאות עסקו בעניין.

4.

הערעור נדחה בלא שנדרשה תשובה. היה והמערערת לא תפקיד העירבון תוך עשרים ימים מהמצאת פסק דין זה, יידחה ההליך ללא התראה נוספת.