פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2365/15 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקשים:
1. ר.נ.נ. המרכז ללימודי מתמטיקה בע"מ
2. יגאל גולדשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. מעונות ב.פ.מ. בע"מ
2. יגאל בנטמן
3. יצחק טובולסקי
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 31.7.2014, בגדרו נדחתה תובענת המבקשים כנגד המשיבים (ת"א 19906-01-11).
השתלשלות האירועים הרלוונטית לעניין היא, בתמצית, כדלקמן: פסק הדין מושא בקשת הארכה הומצא למבקשים ביום 22.8.2014. מיד עם קבלת פסק הדין לידיו פנה המבקש 2 (להלן: המבקש ) לשני משרדי עורכי דין שונים על מנת לבדוק אפשרות להגשת ערעור. תוצאות הבדיקה נמסרו למבקש בחודש ספטמבר 2014, אולם שכר הטרחה אשר התבקש לשם הייצוג היה גבוה מכפי יכולתו. אי לכך, ביום 7.10.2014 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי, בכוחות עצמם, בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין (להלן: בקשת הארכה הראשונה ). המשיבים התנגדו לבקשה, בין היתר בטענת היעדר סמכות, והיא נדחתה ביום 23.10.2014. ביום 30.12.2014 שיגרו המבקשים, באמצעות הדואר, בקשה דומה להארכת מועד לבית המשפט העליון (להלן: בקשת הארכה השנייה ). כעולה מבדיקה מול המזכירות, הבקשה התקבלה בבית המשפט ביום 6.1.2015 אך נדחתה מן המרשם מחמת אי תשלום אגרה. הבקשה שלפניי - היא בקשת הארכה השלישית במספר - הוגשה ביום 2.4.2015, ובגדרה שבים המבקשים ועותרים להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין. לטענת המבקשים, האיחור בהגשת ההליך נגרם הן בשל היעדר יכולת כלכלית לממן ייצוג משפטי והן מחמת נסיבות רפואיות מסוימות של המבקש.
האמת ניתנת להיאמר, כי בקשת הארכה השנייה נדחתה מן המרשם מחמת טעות. זאת, מאחר שהליך של בקשה להארכת מועד אינו חייב באגרה (תקנה 20(5) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). בנסיבות אלו, מוכן אני לצאת מנקודת הנחה מקילה עם המבקשים ולראות את הבקשה שלפניי כאילו הוגשה במועד קבלת בקשת הארכה השנייה במזכירות בית המשפט, קרי - 6.1.2015. ואולם, אפילו תחת הנחה מקילה זו איני סבור כי מתקיים "טעם מיוחד" אשר יש בכוחו לאפשר את מתן הארכה המבוקשת. עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת הארכה הראשונה הומצאה למבקשים עוד ביום 26.10.2014. ממ ועד זה ועד למועד הגשת בקשת הארכה השנייה חלף פרק זמן של קרוב לחודשיים וחצי. לפרק זמן ממשי זה לא ניתן הסבר מבורר. ודוק: לא התרשמתי כי בנסיבותיו הרפואיות של המבקש היה כדי למנוע ממנו לפעול בשקידה ראויה לשם הגשת הערעור, או למצער בקשת ארכה להגשתו, בסמוך לאחר קבלת ההחלטה בבקשה הארכה הראשונה (וזאת באותו האופן שבו פנה לקבלת ייעוץ משפטי בסמוך לאחר קבלת פסק הדין וכן הגיש את בקשת הארכה הראשונה). זאת ועוד, לדברי המבקש עצמו התברר לו כבר בחודש ספטמבר 2014 כי לא יוכל לעמוד בשכר הטרחה המבוקש על ידי שני משרדי עורכי הדין אליהם פנה. חרף האמור, הבקשה שלפניי אינה כוללת פירוט כלשהו באשר למאמצים אשר נעשו מאז אותו מועד לשם העמדת ייצוג משפטי והגשת הערעור (למשל באמצעות פנייה ללשכה לסיוע משפטי).
אשר על כן ומן הטעמים המפורטים לעיל, דינה של בקשת הארכה להידחות וכך אני מורה.
ניתנה היום, י"ד באייר תשע"ה (3.5.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם