פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
243/00
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המ
בקש
:
שמואל יעיש
נגד
המשיבים
:
1.
מיכאל השלום
2.
יוסף השלום
בקשה
להארכת מועד להגשת ערעור
בשם
המבקש: עו"ד אריה איזקסון
בשם
המשיבים: עו"ד שמואל אלקון
החלטה
זוהי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור. לטענת המבקש, נשלח פסק-הדין אל עורך הדין. שייצג אותו בבית-המשפט המחוזי, אולם עורך-הדין לא הודיע לו על מתן פסק הדין ולא השיב לפניותיו השונות, כך שלא היה ידוע לו אם ניתן פסק-דין ואם עורך-הדין פועל להגשת ערעור.
לפיכך, מבקש הוא כי מניין הימים להגשת הערעור יימנה החל מהמצאת פסק-הדין אליו.
אינני סבורה כי נימוק זה עולה כדי טעם מיוחד: מן הבקשה עולה כי פסק-הדין נשלח, בסמוך לאחר שניתן, אל בא-כוח המבקש דאז. אם ניתק הקשר בין המבקש לבין עורך-דינו, היה על המבקש להודיע לבית המשפט כי איננו מיוצג, או למקד את מאמציו לבירור העובדות ישירות בבית-המשפט, ולא באמצעות עורך-הדין.
מן האמור בבקשה עולה, לכאורה, כי עורך-הדין פעל שלא כשורה כלפי מרשו, בכך שלא הודיע לו על פסק-הדין. אולם, אף אם כך הדבר (ומבלי לנקוט עמדה סופית , שכן אין בפני עמדתו של עורך-הדין), הרי מדובר בטענות במישור היחסים שבין המבקש לבין עורך-דינו. אין בכך כדי להקים למבקש זכות כלפי המשיבים, אשר קנו לעצמם, לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, מעין חסינות מפני המשך ההליכים.
נוכח כל האמור, אין מקום לקבל את הבקשה.
על-כך יש להוסיף כי המבקש לא התייחס כלל בבקשה שהגיש לתוכן הערעור ולסיכוייו לזכות בו. כך, אין ביכולתי לקבוע דבר באשר לתנאי החיוני להארכת המועד - קיומם של סיכויים טובים לזכות בהליך.
נוכח כל האמור, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, ז' באדר א' תש"ס
(13.2.2000).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00002430.
V02