החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 243/00 שמואל יעיש נ. מיכאל השלום

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, לפיה המבקש טען כי עורך דינו לא הודיע לו על פסק הדין. נקבע כי פסק הדין נשלח לבא-כוחו דאז סמוך למתן פסק הדין, וכי טענות על מחדלי עורך הדין נוגעות ליחסים בינו לבין מרשו בלבד ואינן מהוות טעם מיוחד כלפי המשיבים. כמו כן לא נטען דבר לגבי סיכויי הערעור.

העובדות

פסק הדין נשלח לאחר מתן פסק הדין אל בא-כוחו של המבקש בבית המשפט המחוזי. בא-כוח המבקש לא הודיע למבקש על פסק הדין ולא השיב לפניותיו, ולכן לא ידע אם ניתן פסק דין ואם מוגש ערעור. המבקש ביקש שמניין הימים להגשת הערעור יימנה מהמצאת פסק הדין אליו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם אי-הודעת עורך הדין למרשו על מתן פסק הדין מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור?

הלכות

  1. 1

    טענות לגבי מחדלי בא-כוח המבקש במישור היחסים שבין המבקש לעורך דינו אינן מקימות למבקש זכות כלפי המשיבים להארכת המועד.

    ״אין בכך כדי להקים למבקש זכות כלפי המשיבים, אשר קנו לעצמם, לאחר חלוף המועד להגשת הערעור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מי שנותק הקשר בינו לבין עורך דינו צריך להודיע לבית המשפט כי אינו מיוצג או לברר את העובדות ישירות בבית המשפט.

    ״היה על המבקש להודיע לבית המשפט כי איננו מיוצג, או למקד את מאמציו לבירור העובדות ישירות בבית-המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • הגשת ערעור
  • פסק דין
  • עורך דין
  • סיכויים טובים לזכות בהליך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

243/00

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המ

בקש

:

שמואל יעיש

נגד

המשיבים

:

1.

מיכאל השלום

2.

יוסף השלום

בקשה

להארכת מועד להגשת ערעור

בשם

המבקש: עו"ד אריה איזקסון

בשם

המשיבים: עו"ד שמואל אלקון

החלטה

זוהי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור. לטענת המבקש, נשלח פסק-הדין אל עורך הדין. שייצג אותו בבית-המשפט המחוזי, אולם עורך-הדין לא הודיע לו על מתן פסק הדין ולא השיב לפניותיו השונות, כך שלא היה ידוע לו אם ניתן פסק-דין ואם עורך-הדין פועל להגשת ערעור.

לפיכך, מבקש הוא כי מניין הימים להגשת הערעור יימנה החל מהמצאת פסק-הדין אליו.

אינני סבורה כי נימוק זה עולה כדי טעם מיוחד: מן הבקשה עולה כי פסק-הדין נשלח, בסמוך לאחר שניתן, אל בא-כוח המבקש דאז. אם ניתק הקשר בין המבקש לבין עורך-דינו, היה על המבקש להודיע לבית המשפט כי איננו מיוצג, או למקד את מאמציו לבירור העובדות ישירות בבית-המשפט, ולא באמצעות עורך-הדין.

מן האמור בבקשה עולה, לכאורה, כי עורך-הדין פעל שלא כשורה כלפי מרשו, בכך שלא הודיע לו על פסק-הדין. אולם, אף אם כך הדבר (ומבלי לנקוט עמדה סופית , שכן אין בפני עמדתו של עורך-הדין), הרי מדובר בטענות במישור היחסים שבין המבקש לבין עורך-דינו. אין בכך כדי להקים למבקש זכות כלפי המשיבים, אשר קנו לעצמם, לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, מעין חסינות מפני המשך ההליכים.

נוכח כל האמור, אין מקום לקבל את הבקשה.

על-כך יש להוסיף כי המבקש לא התייחס כלל בבקשה שהגיש לתוכן הערעור ולסיכוייו לזכות בו. כך, אין ביכולתי לקבוע דבר באשר לתנאי החיוני להארכת המועד - קיומם של סיכויים טובים לזכות בהליך.

נוכח כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ז' באדר א' תש"ס

(13.2.2000).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00002430.

V02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענות לגבי מחדלי בא-כוח המבקש במישור היחסים שבין המבקש לעורך דינו אינן מקימות למבקש זכות כלפי המשיבים להארכת המועד.
  2. 2מי שנותק הקשר בינו לבין עורך דינו צריך להודיע לבית המשפט כי אינו מיוצג או לברר את העובדות ישירות בבית המשפט.