החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 245/01 קטי אריאל נ. ברכה אביבה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתל-אביב

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בשנת 1998, שהוגשה כשלוש שנים לאחר מכן. נקבע כי אי-ידיעת הזכויות אינה טעם מספיק בשיהוי ממושך, וכי סיכויי הערעור בסכסוך בין שכנים שנדון בשתי ערכאות קלושים. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בשנת 1998, והבקשה הוגשה כשלוש שנים לאחר מכן. לטענתה היא קשישה החיה בגפה, מצבה הכלכלי קשה והיא סובלת ממחלות שונות. התביעה נגעה לסכסוך בין שכנים שנדון בשתי ערכאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום כאשר הבקשה הוגשה באיחור ממושך ללא נימוק מיוחד?
  2. 2.האם העובדה שהמבקשת לא הייתה מודעת לזכויותיה מהווה טעם מספיק להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    אי-ידיעת הזכויות אינה מהווה טעם מספיק להארכת מועד, במיוחד כאשר מדובר באיחור ממושך, והיא אינה עומדת כנגד אינטרס סופיות הדיון.

    ״העובדה שלא היתה מודעת לזכויותיה אינה מהווה טעם מספיק, במיוחד כשמדובר באיחור כה ממושך, ואינה עומדת כנגד אינטרס סופיות הדיון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סיכויי הערעור הנמוכים, בתביעה בין שכנים שנדונה בשתי ערכאות ללא שאלה עקרונית, מצדיקים דחיית הבקשה.

    ״מדובר בתביעה הנוגעת לסכסוך בין שכנים, אשר נדונה כבר בשתי ערכאות ואינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית או משפטית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • נימוק מיוחד
  • סופיות הדיון
  • סכסוך בין שכנים
  • סיכויי הערעור
  • רשות לערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

245/01

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המבקש

ת :

קטי אריאל

נגד

המשיבים

:

1.

ברכה אביבה

2.

שרון [ברכה] עטר

3.

דוד ברכה

בקשה להארכת מועד

בשם

המבקשת: בעצמה

החלטה

זוהי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב שניתן ביום 4.11.98, בו, לטענת המבקשת, החליט בית המשפט שלא להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום. הבקשה שבפני הוגשה ביום 11.1.01. המבקשת טוענת כי היא קשישה החיה בגפה, מצבה הכלכלי קשה והיא סובלת ממחלות שונות.

החלטתי לדחות את הבקשה ללא בקשת תגובת המשיבה. המבקשת אינה מראה נימוק מיוחד לעובדה שלא הגישה בקשה זו בסמוך לאחר שניתן פסק הדין. העובדה שלא היתה מודעת לזכויותיה אינה מהווה טעם מספיק, במיוחד כשמדובר באיחור כה ממושך, ואינה עומדת כנגד אינטרס סופיות הדיון וזכותה של המשיבה שלא להיות מוטרדת עוד באותו עניין.

שיקול נוסף לדחיית הבקשה נוגע לסיכויי הערעור. מדובר בתביעה הנוגעת לסכסוך בין שכנים, אשר נדונה כבר בשתי ערכאות ואינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית או משפטית. בנסיבות אלו, הסיכוי שתינתן למבקשת רשות לערעור נוסף היא קלושה ביותר.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט

בטבת תשס"א (14.01.2001).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

01002450.

V01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אי-ידיעת הזכויות אינה מהווה טעם מספיק להארכת מועד, במיוחד כאשר מדובר באיחור ממושך, והיא אינה עומדת כנגד אינטרס סופיות הדיון.
  2. 2סיכויי הערעור הנמוכים, בתביעה בין שכנים שנדונה בשתי ערכאות ללא שאלה עקרונית, מצדיקים דחיית הבקשה.