בש"א 2493/01 הועדה המקומית לתכנון ובניה - רחובות נ. מ. לוסטרניק ובנו חברה

1.זהו ערעור על החלטת כבוד הרשמת של בית משפט זה, אשר דחתה את בקשת המערערת להאריך לה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור. בהחלטתה קבע כבוד הרשמת, כי השביתה שפרצה ברשויות המקומיות ובכללן המערערת אינה עילה להארכת מועד, וכי אם ראתה עצמה באת כוח המערערת במחויבת לשביתה, אזי עליה לשאת בתוצאות המתחייבות מכך.

ערעור זה נשען על שתי טענות עיקריות. הראשונה, כי החלטת כבוד הרשמת ניתנה בטרם הוגשה תגובתה של המערערת על תגובת המשיבה; והאחרת, כי בהחלטת כבוד הרשמת יש משום הטלת עונש בגין השימוש בזכות השביתה, מה גם שאת השביתה ניהלו עובדיה של המערערת, מבלי שלאחרונה תהא שליטה על כך.

2.לטענת המשיבות, אמנם עומדת למערערת החירות לשבות, אולם כנגד חירות זו עומדת למשיבות הזכות לקבל פסק דין חלוט. אין בשביתת הרשויות המקומיות - כך סבורות המשיבות - כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד. באשר לזכות המערערת לתגובה חוזרת, מפנות המשיבות להוראת תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות), המאפשרת לבית המשפט או לרשם ליתן החלטה על יסוד הבקשה והתשובה בלבד. עוד מציינות המשיבות, כי המערערת לא נקטה באפשרות הקבועה בתקנה 7(א) לתקנות, לשלוח מסמכים בדואר רשום לבית המשפט.

3.לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בתשובת המשיבות ובתשובה לתשובה, מצאתי כי מן הראוי היה בנסיבות המיוחדות של המקרה הזה להיעתר לבקשה להארכת מועד. עובדיה של המערערת שבתו, ובשל כך נמנע ממנה מלהגיש את בקשת רשות הערעור. בקשת רשות הערעור, ועמה הבקשה להארכת מועד, הוגשה ביום בו נסתיימה השביתה. בנסיבות אלה, סבורני כי קיים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

הערעור מתקבל. אין צו להוצאות.