החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 2506/16 עמי זיו נ. יורשי המנוחה אתל גפן דייויס ז"ל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחוד דיונים והעברת מקום דיוןבקשה לאיחוד דיונים בתובענות לפירוק שיתוף במקרקעין ולהעברת הדיון לבית משפט השלום בנצרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה לאיחוד הדיון בשתי תובענות לפירוק שיתוף במקרקעין שהוגשו על ידי יורשי נספה שואה נגד המשיבה 2, המנהלת נכסים לפי חוק נכסים של נספי השואה. נקבע כי השקה עובדתית ומשפטית והזהות בין בעלי הדין מצדיקות איחוד. הדיון בתובענה שבתל אביב הועבר לבית משפט השלום בנצרת ואוחד עם התובענה התלויה שם, בין היתר לנוכח השלב המקדמי והסכמת הצדדים.

העובדות

שני הליכים לפירוק שיתוף במקרקעין הוגשו על ידי יורשי מי שנספה בשואה נגד המשיבה 2, המנהלת נכסי מקרקעין לפי חוק נכסים של נספי השואה. בתובענה שבתל אביב טרם הוגש כתב ההגנה, ואילו בתובענה שבנצרת הוגשו כתבי טענות ונקבעה ישיבת קדם-משפט. באת-כוח המשיבה 2 הסכימה לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד דיון בשתי תובענות לפירוק שיתוף במקרקעין המתנהלות בבתי משפט שלום שונים?
  2. 2.האם יש להעביר את הדיון בתובענה שבתל אביב לבית משפט השלום בנצרת ולאחדו עם התובענה התלויה שם?

הלכות

  1. 1

    איחוד דיונים מתבקש כאשר קיימת השקה עובדתית ומשפטית משמעותית בין התובענות ובהתחשב בזהות בעלי הדין, לצורך ייעול הדיון ויכולת בית המשפט להשקיף על הסכסוך כמכלול.

    ״איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו ועל מנת שבית המשפט יוכל להשקיף על הסכסוך כמכלול ולקבוע את סדרי הדיון המתאימים לבירורו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבחינת איחוד הדיונים יש להתחשב בשלבים המקדמיים שבהם מצויות התובענות ובהסכמת באי-כוח הצדדים.

    ״לנוכח נימוקי הבקשה, ובשים לב לשלבים המקדמיים שבהם מצויות התובענות וכן להסכמת באי-כוח הצדדים, הבקשה מתקבלת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פירוק שיתוף
  • מקרקעין
  • תקנה 7
  • נספי השואה
  • הסכמת באי-כוח הצדדים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

2506/16

לפני:

כבוד השופטת ע' ברון

המבקשים:

1.

עמי זיו

2. נדב זיידיס

3. יצחק זיידיס

4. תמר גוטקין

5. אמנון גוטקין

6. קלרה גקס

7. מרלי מיפנו גקס

8. ג'יירו גקס

9. סינתיה ד. דייויס

10. מרג'ורי ב. דייויס

11. מרטין וו. דייויס

12. קרול א. פסין

נ ג ד

המשיבים:

1.

יורשי המנוחה אתל גפן דייויס ז"ל

2. החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה

בקשה לאיחוד דיון

בשם המבקשים: עו"ד

גיל בכר

בשם המשיבה 2: עו"ד

יפית לוי

החלטה

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (הגם שהוכתרה בטעות כבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 59885-02-16, המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, עם הדיון ב-ת"א 26699-11-15, המתנהל בבית משפט השלום בנצרת – ולקיימם במאוחד בנצרת. עניינם של שני ההליכים הוא בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין, שהוגשו על-ידי יורשיו של פסח אלכסנדרוביץ ז"ל (להלן: המנוח ), שנספה בשואה, נגד המשיבה 2, שמנהלת את נכסי המקרקעין בהתאם לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006 (להלן: החוק ). המשיב 1 הוא כינוי ליורשים של אחת מיורשותיו של המנוח, שהלכה לעולמה, שנטען שלא נקטו בהליכים הקבועים בחוק על מנת להעביר לידיהם את חלקה בירושת המנוח.

איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו ועל מנת שבית המשפט יוכל להשקיף על הסכסוך כמכלול ולקבוע את סדרי הדיון המתאימים לבירורו, וזאת בהתחשב בהשקה העובדתית והמשפטית המשמעותית שבין התובענות, ובזהות בעלי הדין. יצוין כי ב-ת"א 59885-02-16 (השלום – תל אביב) טרם הוגש כתב ההגנה, ואילו בגדרי ת"א 26699-11-15 (השלום – נצרת), התובענה שהוגשה ראשונה בזמן, הוגשו כתבי הטענות, ונקבעה ישיבת קדם-משפט ראשונה במועד קרוב. לפיכך מבוקש לאחד את הדיון בבית משפט השלום בנצרת. עוד יצוין כי באת-כוח המשיבה 2 מסרה את הסכמתה לבקשה.

לנוכח נימוקי הבקשה, ובשים לב לשלבים המקדמיים שבהם מצויות התובענות וכן להסכמת באי-כוח הצדדים, הבקשה מתקבלת. אני מורה על העברת הדיון ב-ת"א 59885-02-16 (השלום – תל אביב) לבית משפט השלום בנצרת, ועל איחודו שם עם הדיון ב-ת"א 26699-11-15 (השלום – נצרת).

ניתנה היום, י"ט

באדר ב התשע"ו (29.3.2016).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איחוד דיונים מתבקש כאשר קיימת השקה עובדתית ומשפטית משמעותית בין התובענות ובהתחשב בזהות בעלי הדין, לצורך ייעול הדיון ויכולת בית המשפט להשקיף על הסכסוך כמכלול.
  2. 2בבחינת איחוד הדיונים יש להתחשב בשלבים המקדמיים שבהם מצויות התובענות ובהסכמת באי-כוח הצדדים.