פרטי ההליך
בבית
המשפט העליון
בש"א
251/97
בפני: כבוד
הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי
המבקש: יצחק
עובדיה
נ
ג ד
המשיב: בנק
דיסקונט לישראל בע"מ
תאריך
הישיבה: כ"א בשבט תשנ"ז (29.1.97)
בשם
המבקש: עו"ד נדב בלום
בשם
המשיב: עו"ד יובל טלינגר
ה
ח ל ט ה
הבקשה שבפני, עניינה הארכת המועד להגשת ערר על הודעת המזכיר הראשי בדבר קביעת סכום הערבון מיום 19.7.96. לפי הבנתי, המדובר בבקשה לעיון מחדש על-פי תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. במסגרת הבקשה נטען, כי כבר בחודש ספטמבר 1996 הוגש ערר דומה, אך ככל הנראה לא התקבל במזכירות בית-המשפט.
בעת הדיון בבקשה ביקשתי לראות עותק מאותו ערר שנשלח בחודש ספטמבר, אך בא-כח המבקש לא יכול היה להראות לי עותק כזה, וטען כי עותק מן הבקשה איננו ברשותו.
זאת ועוד, לא היה בפי בא-כח המבקש כל הסבר לכך שלא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להפקדת הערבון מאז שחלף המועד להפקדתו בסוף חודש ספטמבר 1996. בא-כח המבקש לא התענין גם בגורל הערר שהגיש בחודש ספטמבר 1996 בסמוך למועד הגשתו. למעשה, הבקשה לרשות ערעור נזנחה מאז חודש ספטמבר 1996 ועד שהוגשה הבקשה שבפני בתאריך 12.1.97. גם לכך לא היה כל הסבר בפי בא-כח המבקש.
בסיכומו של דבר ביקש בא-כח המבקש לפנים משורת הדין כי יותר לו להפקיד את הערבון עתה.
איני רואה כל נימוק להתרת הפקדת הערבון באיחור. כפי שהראיתי לעיל, המדובר בבקשה לרשות ערעור שנזנחה על ידי מגישה, אשר לא טרח לעמוד בנטלים הכספיים הכרוכים בעצם הגשת ההליך על ידו. לא הובא כל הסבר לאחור, ובודאי לא הסבר שיסבר את האוזן.
בנסיבות אלה, אני מחליטה לדחות את הבקשה לרשות ערעור על-פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, מחמת אי הפקדת ערבון.
ניתנה היום, כ"ב בשבט תשנ"ז
(30.1.97).
אורית אפעל-גבאי, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT