בש"א 2535/01 דוד בלס נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בטענת פסלות שופט עקב מחלתו של המבקש.

החלטתי לדחות את הבקשה מנימוקים אחדים:

ראשית, המבקש היה מיוצג בדיון על ידי עורך דין, ומחלתו לא פגעה ביכולתו של עורך הדין להיערך להגשת הבקשה, כך שאפילו היה המבקש מגיש תעודה רפואית כדין בדבר מחלתו, לא היה במחלה כדי להצדיק איחור, ודאי שלא איחור של יותר מיום או יומיים הנדרשים כדי לערוך תצהיר מטעמו מיד עם שובו לתפקוד.

שנית, בנסיבות העניין ובהתחשב בעיכוב בהגשת הערעור, היה על המבקש להזדרז ולהגיש את הערעור בצירוף בקשה להארכת המועד זמן קצר ככל האפשר לאחר תום חופשת המחלה. אולם המבקש לא פעל כך, והגיש את הערעור עשרים יום לאחר שנודע לו, לדבריו, על החלטת בית המשפט. דהיינו: מדובר באיחור אף אם יימנה המועד להגשת הערעור החל מתום חופשת המחלה של המבקש. מחלתו של המבקש אינה מהווה צידוק לאיחור כה ממושך, ולפיכך אני דוחה את הבקשה.