בש"א 256/16 בש"א 256/16

1.לפני בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק) להעברת מקום דיון בת.א. 120499-03-14 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בצפת.

2.התביעה עניינה פיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו למשיב עקב תאונת עבודה שארעה לו לטענתו ביום 23.4.2007 באולם המבקשת בחצור הגלילית (להלן: התאונה הראשונה ). פרט למבקשים, נתבעו גם המשיבים 2 ו-3 בגין תאונת עבודה אחרת, מיום 22.2.2011 (להלן: התאונה השנייה ). ביום 15.2.2015 הגיעו הצדדים לתאונה השנייה להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, וביום 26.7.2015 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בנוגע לתאונה הראשונה, היות שהמבקשים לא הגישו כתב הגנה. בעקבות לביטול פסק הדין וחרף הקביעה כי בוצעה המצאה כדין לבתו של המבקש, פסק הדין בוטל מטעמים מן הצדק ביום 9.11.2015. באותה החלטה נקבע, כי "יש לתת את הדעת גם לחלוף הזמן והבחירה להגיש התביעה בריחוק מהתאונה וכן את המצב הבריאותי של הנתבע [המבקש - מ.מ] וכל מניעות הכרוכה בכך".

3.בבקשה שלפני נטען כי יש להורות על העברת מקום הדיון בתיק הואיל ומירב הזיקות מתקיימות בבית משפט השלום בצפת, בשים לב למקום התרחשות התאונה מושא הערעור ומקום מגוריהם של המבקש והמשיב בחצור הגלילית, ונוכח מצבו הרפואי של המבקש. כן נטען כי הדיון בתביעה טרם החל.

מנגד, טען המשיב לדחיית הבקשה נוכח התנהגותם של המבקשים אשר גרמה לעיכוב ההליכים בתיק משך תקופה של למעלה משנה. כן נטען כי המבקשים לא צירפו מסמכים התומכים בטענותיהם.

4.דין הבקשה להידחות. חרף טענת המבקש כי הדיון בתיק טרם החל, יש לראות בפסק דינו של בית משפט קמא, ובהחלטתו לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, את התחלת הדיון בתיק. על פי סעיף 78(א) לחוק, נדרשת הסכמת השופט שהחל לדון בתיק להעברתו. הסכמה זו אינה מצויה לפניי.

בנסיבות אלה אין מנוס מדחיית הבקשה. יוער כי ככל שתינתן למבקש הסכמה כזו עומדת בפניו האפשרות להגיש בקשה חדשה.