פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
2585/11 - א'
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשים:
1. אנדרסון מדיקל בע''מ
2. יונתן שרייבר
נ ג ד
המשיבה:
אוניפארם בע''מ
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה – ולמעשה שתי החלטות – של כבוד השופט אברהם יעקב מבית המשפט המחוזי מרכז, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המבקשים.
לבית המשפט המחוזי הוגשו שתי בקשות לפסילת שופט. הבקשה הראשונה הוגשה ביום 22.12.2010, ובית המשפט דחה אותה בהחלטה מיום 2.1.2011. המבקשים לא הגישו ערעור על החלטה זו, אלא ניסו להשיג עליה במסגרת "הודעה" שהגישו ביום 15.3.2011 לתיק אחֵר שניהלו בבית משפט זה – תיק שנסתיים בפסק-דין עוד ביום 14.12.2010 (רע"א 5904/10). כבוד השופטת א' חיות הבהירה, בהחלטתה מיום 21.3.2011, כי לא היה כל מקום להגשת ה"הודעה" במסגרת תיק שהדיון בו תם – הודעה שהיא למעשה "ערעור על החלטתו של בית משפט קמא מיום 2.1.2011, בה סירב בית המשפט לפסול עצמו מלדון בעניינם של המבקשים".
בקשת הפסלות השנייה הוגשה עוד קודם להגשת ה"הודעה". במהלך דיון שהתקיים
בבית המשפט המחוזי ביום 2.3.2011 חזרו המבקשים והעלו טענת פסלות. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה בקשה זו, תוך שצוין כי מדובר בבקשה זהה לבקשה הקודמת (שהוכרעה ביום 2.1.2011), כי לא הוגש ערעור על ההחלטה מיום 2.1.2011, וכי גם לגוף העניין אין בטענות המבקשים כדי להצביע על משוא פנים.
על שתי ההחלטות בעניין הפסלות חפצים המבקשים להשיג, ולשם כך הניחו לפניי את הבקשה להארכת מועד (במסגרתה נתבקש גם "עיכוב החלטת השופט יעקב").
לאחר עיון בטענות המבקשים ובחומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
מעיון בבקשה לא ניתן להבין מתי נודע למבקשים על ההחלטה מיום 2.1.2011. המבקשים טוענים כי החלטה זו לא הומצאה להם כדין, אך אינם מבהירים כיצד נודע להם עליה ובאיזה תאריך. מכל מקום, כאמור, המבקשים "השיגו" על ההחלטה במסגרת "הודעה" מיום 15.3.2011, שהוגשה שלא כדין לתיק רע"א 5904/10. אשר להחלטה מיום 2.3.2011 – זו ניתנה במעמד הצדדים , ועל כן מניין הימים להגשת ערעור עליה החל באותו יום.
המסקנה העולה מן האמור היא כי הבקשה שלפניי, מיום 31.3.2011, הוגשה באיחור ניכר (המועד להגשת ערעור פסלות הוא תוך 10 ימים – ראו תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כפי שהובהר לא פעם, להקפדה על המועדים נודעת חשיבות מיוחדת בערעורי פסלות (ראו יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 338 (2006)). עיון בנימוקי הבקשה אינו מצביע על "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד במקרה זה, ולא מצאתי הצדקה מבוררת להתנהלותם הדיונית השגויה והמסורבלת של המבקשים; זאת אף בהביאי בחשבון את היותם בלתי-מיוצגים. לכל אלה אוסיף, כי עיון בתיק מצביע לכאורה כי סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה היענות לבקשה שלפניי.
אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא אין להיזקק לבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט באדר ב'
תשע"א (4.4.2011
(
.
גיא שני
ר ש ם