בש"א 2593/16 בש"א 2593/16

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.2.2016 בת"א 42088-02-14, בגדרו נדחתה תובענת המבקש כנגד המשיב. המשיב מתנגד לבקשת הארכה.

הבקשה הוגשה ביום 30.3.2016, ובגדרה נטען כי המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי לשם ייצוגו בערעור על פסק הדין, וכי דרושה לו ארכה עד ליום 30.5.2016 על מנת לאפשר מתן החלטה בעניין הייצוג ולימוד העניין על ידי עורך הדין אשר ימונה, ככל שבקשת הייצוג תתקבל. בהתאם להחלטת כב' הרשם ג' שני מיום 30.3.2016 הגיש המבקש השלמה לבקשת הארכה, אשר אף נתמכה בתצהיר. מן ההשלמה עולה כי לדברי עו"ד פרח, בא כוח המבקש בבית המשפט המחוזי, פסק הדין לא הומצא לו באמצעות הדואר אך נודע לו עליו באמצעות מערכת "נט המשפט" ביום 18.2.2016. בו ביום שלח עו"ד פרח מכתב בעניין למבקש, וזה התקבל אצל המבקש ביום 5.3.2016. עוד הובהר כי המבקש הגיש את בקשת הייצוג ללשכה לסיוע משפטי ביום 27.3.2016. בהודעה נוספת אשר הוגשה מאוחר יותר הובהר כי הלשכה לסיוע משפטי החליטה לקבל את בקשת הייצוג ולמנות עורך דין לייצוג המבקש בהליך ערעור על פסק הדין. המשיב מצדו הגיש תגובה ממנה עולה כי הוא מתנגד לבקשת הארכה, וזאת בין היתר לאור הזמן אשר חלף ממועד הידיעה על פסק הדין ועד למועד פנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי ולאור סיכוייו הנמוכים של הערעור, כך לטענתו.

בחנתי את בקשת הארכה על רקע אמות המידה הנוהגות בכגון דא וסבורני כי דינה להתקבל כמפורט להלן.

המשיב לא חלק על טענת המבקש לפיה מועד הידיעה של המבקש או של בא כוחו ביחס לפסק הדין הינו 18.2.2016. בנסיבות אלה, הגשת הבקשה להארכת מועד ביום 30.3.2016 בוצעה בתוך 45 הימים הקבועים בדין להגשת ערעור

(וזאת מבלי להידרש לשאלה האם המועד להגשת הערעור אכן נמנה מיום 18.2.2016 או שמא ממועד מאוחר יותר). כידוע, הגשת בקשת ארכה בתוך המועד מאיינת את הסתמכות המשיב על פסק הדין (מה גם שבענייננו כלל לא הועלתה טענת הסתמכות כאמור) ומהווה שיקול ממשי התומך במתן ארכה. לכך מצטרף הנתון שעניינו פניית המבקש לקבלת ייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אשר תומך אף הוא במתן הארכה (ולא למותר לחזור ולהזכיר כי בקשת הייצוג אכן התקבלה בסופו של יום). הגם שראוי היה כי המבקש יפנה ללשכה לסיוע משפטי מוקדם מכפי שעשה, לא ניתן לומר כי מדובר בעיכוב ארוך ומכל מקום אין בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה. בשים לב לכלל נסיבות העניין אף לא מצאתי כי טענת המשיב לעניין סיכוייו הלכאוריים של הערעור מטה את הכף לעבר דחייתה של הבקשה (מבלי שאביע עמדה פוזיטיבית לעניין הסיכויים).

יוצא איפוא, כי יש מקום לקבל את הבקשה ולהאריך את המועד להגשת הערעור. בנסיבות העניין ומשבא כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי מונה לייצג את המערער עוד ביום 10.4.2016, רואה אני להורות כי הערעור יוגש תוך פרק זמן קצר מזה אשר התבקש.

התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת במובן זה שהמועד להגשת הערעור מוארך עד ליום 23.5.2016. דבר הארכה יצוין בפתח הערעור, ככל שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.