בש"א 2612/03 משה מושקוביץ נ. בנק לאומי ישראלי בע"מ

בפניי בקשה למחיקת הליך, וכנגדה בקשה להארכת המועד להגשת הליך.

ההליך שבכותרת הינו בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לבית המשפט. ביום 16.3.03 החליט כב' השופט ריבלין על עיכוב ביצוע עד להחלטה אחרת, ועל השלמת הליכי הרישום תוך 30 ימים. נקבע, כי אם לא יושלמו הליכי הרישום עד למועד האמור, תפקע הבקשה לעיכוב ביצוע מאליה. ביום 10.4.03 הוגשה בקשה להארכת המועד האמור, על רקע מגעים בין הצדדים. בבקשה נאמר כי המשיב מתנגד לה. בבקשה זו לא ניתנה החלטה.

בחלוף כחודשים, הגיש המשיב בקשה למחיקת הליך ומתן החלטה (ביום 8.6.03). בבקשה נטען כי בקשת הארכה הומצאה למשיב בחלקה, בעקבות פנייתו, וכי הדבר נעשה רק ביום 3.5.03. המשיב הדגיש כי הוא מתנגד לבקשת הארכה, וכי חלפו כבר כ-90 ימים מאז ניתנה ההחלטה בה ניתן עיכוב ביצוע עד להחלטה אחרת. בקשה זו הועברה לטיפולי על ידי כב' השופט ריבלין. בפניי נמצאת תגובת המבקש לבקשה, וכן בקשה מטעמו למתן החלטה בבקשה להארכת מועד. המבקש טוען, כי בקשת הרשות לערער לא הוגשה בשל מגעים בין הצדדים לעניין החוב נשוא ההליך, מגעים אשר נמשכו גם במהלך חודש יוני. כן מבקש המבקש לאפשר לו להגיש את בקשת הרשות לערער, אותה צירף לבקשתו.

לא מצאתי כי ראוי למחוק את ההליך שבכותרת. המבקש פנה בבקשת ארכה בתוך המועד שנקצב להגשת הליך. בקשה זו לא נתקבלה, אך גם לא נדחתה. המשיב, אף כי ידע על הגשת הבקשה מאז תחילת חודש מאי לכל המאוחר, לא פנה בבקשת מחיקה אלא ביום 8.6.03. מכך עולה, כי לשיטתו שלו התמשכות צו העיכוב שניתן לא עוררה קושי אקוטי, כפי שנטען עתה. נתתי דעתי גם לכך, שהסעד המבוקש עתה על ידי המשיב תכליתו היא להשמיט את היסוד לעיכוב הביצוע שניתן. בהתחשב בעובדות המתוארות, ובכך שמהחלטת כב' השופט ריבלין מיום 16.3.03 עולה כי לפחות לכאורה קיימת הצדקה עניינית לעיכוב הביצוע, אני סבור כי היעתרות לבקשת המחיקה משקפת תוצאה בלתי מידתית, וזאת גם אם היה על המבקשת להגיש את בקשת הרשות לערער במועד שנקבע בהחלטה האמורה, לאחר שלא ניתנה החלטה בבקשה להארכת מועד.

התוצאה היא כי בקשת המחיקה נדחית. המזכירות תפתח תיק בקשת רשות לערער על יסוד הבקשה שצורפה.