בש"א 2631/00 איילון חברה לביטוח בע"מ נ. מאיר טויל

1.בקשה להעברת מקום דיון מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו או לבית משפט שלום אחר כלשהו במרכז הארץ.

המשיב תבע בשנת 1995 את המבקשת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה1975- בבית משפט השלום בהרצליה. לפי בקשת בא-כוחו הופסקה התובענה בראשית שנת 1996, מאחר ונותק הקשר בינו ובין לקוחו - הוא המשיב. התובענה הוחזרה לרשימת התיקים הפעילים כבר בסוף שנת 1996, אך הופסקה בשנית במחצית שנת 1997 בשל חוסר מעש מצדו של המשיב. המשיב הגיש פעם נוספת בקשה להחזרת התיק בעניינו לרשימת התיקים הפעילים ובית המשפט קבע כי "...בנסיבות המקרה אין הצדקה ליתן לתיק עדיפות ואין מניעה שהתובע יטרח ויגיש את תביעתו מחדש מבלי לפגוע באף טענה מטענותיו". בעקבות החלטה זו הגיש המשיב כאמור, את תביעתו בבית משפט השלום בחיפה, ומכאן הבקשה להעברת מקום הדיון.

2.עיקר טענתה של המבקשת היא כי התובענה החלה כבר להתנהל בבית המשפט בהרצליה ואף מונה מומחה לבדיקת המשיב; כמו כן נוטה מאזן הנוחות - כך לפי הטענה - לטובת העברת הדיון לאזור המרכז, זאת משום שהתובע-המשיב הנו תושב הרצליה, העדים הרלבנטיים מצויים מחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט בחיפה ומשרד באי-כוח הנתבעת מצוי בירושלים והייצוג נמסר לו מלכתחילה בהתחשב בעובדה שהדיון בתובענה יערך בבית המשפט בהרצליה. המשיב מתנגד לבקשה.

3.דין הבקשה להידחות. לאחר שבית משפט השלום בהרצליה סרב להחזיר שוב את התיק לרשימת התיקים הפעילים - נותקה הזיקה בין ההליך החדש לבין ההליכים הקודמים ומבחינה פורמלית היה המשיב רשאי להגיש את תובענתו בבית משפט אחר בעל סמכות מקומית. כשמדובר בתובענה שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה1975-, ואין מתעוררות שאלות של חבות, אין די בטענות כלליות - כגון אלה העולות מבקשת המבקשת - אודות שיקולי מאזן הנוחות לשם הוצאת עניין מגדר סמכותו המקומית של בית משפט אחד והעברתו לבית משפט אחר, ומה גם כשהתובע מסכים להתדיין בבית משפט פחות נוח.

הבקשה נדחית. עם זאת נסיבות הענין, כפי שפורטו לעיל, אינן מצדיקות פסיקת הוצאות לטובת המשיב. לפיכך אין צו להוצאות.